עלילות קוטפי החושחש בעיר הגדולה

מריר, חמוץ, מרענן ובעל ארומה הדרית נהדרת. מעטים מכירים את טעמו של החושחש ואת השימוש המגוון שאפשר לעשות במיץ שלו, בקליפתו ובבשרו. אז למה קטיף בוקר בתל אביב מעורר כל כך הרבה זעם בשכונה?

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים20
רונית ורד
צילום: דן פרץ

בשעה תשע בבוקר החלו הקוטפים להתקבץ על הבר במסעדת דוק, ברחוב אבן גבירול בתל אביב. שותים אספרסו קצר ומחליפים מילים וברכות עם יותם ואסף דוקטור, הבעלים של המסעדות האחים ודוק. בלילה הקודם נולדה ליותם, בכור האחים, בת שלישית, ובכל זאת התייצב זה בשעת בוקר מוקדמת במסעדה הסגורה עדיין לקהל. היום יוצאים לקטיף חושחש אורבני ברחובות העיר, ועם מסורת לא מתעסקים, גם אם מדובר במסורת חדשה שנולדה רק לפני שנה. הקוטפים — בימים כתיקונם טבחים, ברמניות, מארחות ומלצרים בשני בתי האוכל שבבעלות האחים — מצטיידים בסולמות ובתיקי בד אופנתיים למראה (על משקלי תרמילי הקוטפים של פעם, רק קטנים יותר ונוחים פחות) וצועדים בסך, מרחק פחות מדקת הליכה, אל "פרדס לסקוב" — רחוב לסקוב הסמוך ששדרת עצי חושחש נטועה כמעט לכל אורכו.

רונית ורד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ