מורשת הנקניקייה המושרית ביין של נצרת

מה מקורה של הסלסיצ'ו הנצרתית אין איש יודע לומר בוודאות. אבל אין כמעט נצרתי שאינו מכיר את הנקניקייה המתובלת ביין, החריגה בנוף אך מזוהה כל כך עם המטבח המקומי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הפעם הראשונה שבה אכלתי את הסלסיצ'ו הנצרתית היתה באל־רידא, בר־מסעדה שפתח דאהר זידאני בשנת 2003. כמעט כל מה שאוכל אדם בין קירות האבן העבים של המבנה המרשים — פעם חלק ממתחם בית המושל שבנה אחד מאבותיו הקדומים של הבעלים — יכול לשמש כמזון לחלומותיו של הרומנטיקן המצוי: קושטא אל רידא, פודינג מבושם במי ורדים ומעוטר בשברי פיסטוק, מעורר כיסופים לטעמם של ענני פודינג רכים בבירת האימפריה העותמאנית; הטאנג'יה, כתף טלה צלויה בשומן כבש ובחמאה מזוקקת, היתה נקודת מפגש ערטילאית בין מרקש לפרס (המנה הבין־יבשתית נטשה בינתיים את התפריט למרבה הצער); ומעל כל אלה מתעלה הסלסיצ'ו הנצרתית: נקניקיות נפלאות, מדיפות ניחוח חמצמץ של יין וניחוחות מתוקים של ציפורן ופלפל אנגלי, המוגשות במחבת שבו התבשלו עם פרוסות לימון על קליפתן, יין לבן, פלפלים מתוקים וחריפים, שום, צנוברים ופטרוזיליה.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ