שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הסודות הקולינריים של כפרי הדרוזים בצפון

בועז פלד, שף של מסעדות תל־אביביות נחשבות, עבר לרמת הגולן כדי ללקט חומרי גלם מהטבע, לבשל ארוחות בשטח ולהכיר ארץ סְפָר לא נודעת של מנהגים מימים עברו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונית ורד

"אני נולדתי מאושר. אני כל הזמן מאושר, זו הבעיה שלי בחיים", מסביר סמי סובאח ללקוחות החדשים שפוסעים לחנותו. הקצב החייכן, משרקק לעצמו בהנאה או שר מלוא הגרון, חוגר סינר דמוי עור חום ונכנס אל המקרר כדי להביא נתחי בשר טריים. ליד הדלפק שבירכתי האטליז ממתינים לתורם בסבלנות, או מתוך השלמה עם הגורל, לקוחות ותיקים. מי שקונה דרך קבע באטליז הכפרי, השוכן בבוקעתא שבצפון רמת הגולן, יודע שקניית בשר אצל סמי היא טקס האורך לפחות שעה. לסמי לא קופצים להרף עין כדי לקנות בשר וללכת. אצל סמי מתלבטים במשך שעה ארוכה על הנתח הרצוי, או על מידת התיבול של השווארמה והעופות המוכנים לצלייה בבית; שותים קפה, ומשוחחים עם הקצב, שכניו ומכריו בענייני דיומא ("פעם התפוחים שלנו היו הולכים לדמשק. היום המעבר סגור ולאנשים אין פרנסה. מוכרים תפוחים במחירי הפסד", נאנח אחד מהיושבים והשיחה מתגלגלת אל קשיי החקלאים באזור).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ