למה המין האנושי נרתע מאכילת דם וכליות, אבל לא מביצים?

רשמים מהכנס האוקספורדי למזון ולבישול שהוקדש השנה לחלקי פנים

רונית ורד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד

צבא המלצרים, לבוש שחור־לבן ונושא בידיו מגשים, הניח לפני מאות הסועדים שהסבו לשולחנות אבירים ארוכים את המנה הראשונה: ביצת שליו, צהובת חלמון זעיר, מבושלת בציר אלוהי של רגלי חזירים ובייקון. אחר כך הגיעו רצועות קיבה פריכות מטוגנות בשמן עמוק; כליות בנוסח השטן מוגשות על טוסט, קלאסיקה אנגלית שלא נס ליחה; לבבות שור עם סלק ואגוזים כבושים; ולשונות שור ברוטב צלפים וגזרים שלמי בלורית.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ