נוסטלגיה, נימוסים והליכות: שובן של מפיות ה"בתיאבון"

המפיות המאוירות של מפעל הטקסטיל המשפחתי הד־אר, שזוכות כעת לתערוכה במוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב, הן דרישת שלום מעידן שבו ילדי בית ספר פרשו מפית ייחודית תחת ארוחת העשר שלהם

רונית ורד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד

זיכרון הילדות הראשון של אילן לביא (ורוצלבסקי), יליד 1943, הוא ערימות על ערימות של ממחטות צבעוניות בסלון בית הוריו בגבעתיים. תפקיד הילדים, אילן ואחותו ורדה שנולדה ארבע שנים לפניו, היה לארוז את ממחטות הבד בתריסרים: "היינו צריכים לפרוש על השולחן ממחטות אדומות, עליהן ממחטות כחולות, אחריהן ירוקות וחוזר חלילה עד שבכל חבילה היו 12 ממחטות מצבעים שונים שהיינו מקפלים לחצי ומכניסים לשקית צלופן שקופה".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ