בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נוסטלגיה, נימוסים והליכות: שובן של מפיות ה"בתיאבון"

המפיות המאוירות של מפעל הטקסטיל המשפחתי הד־אר, שזוכות כעת לתערוכה במוזיאון ארץ־ישראל בתל אביב, הן דרישת שלום מעידן שבו ילדי בית ספר פרשו מפית ייחודית תחת ארוחת העשר שלהם

10תגובות
מפית מתוך אוסף המפעל המשפחתי הד-אר
אחיקם בן יוסף

זיכרון הילדות הראשון של אילן לביא (ורוצלבסקי), יליד 1943, הוא ערימות על ערימות של ממחטות צבעוניות בסלון בית הוריו בגבעתיים. תפקיד הילדים, אילן ואחותו ורדה שנולדה ארבע שנים לפניו, היה לארוז את ממחטות הבד בתריסרים: "היינו צריכים לפרוש על השולחן ממחטות אדומות, עליהן ממחטות כחולות, אחריהן ירוקות וחוזר חלילה עד שבכל חבילה היו 12 ממחטות מצבעים שונים שהיינו מקפלים לחצי ומכניסים לשקית צלופן שקופה". ממחטות לקינוח האף וגרביים מודפסים, שנמכרו על ידי רוכלים שסבבו את רחובות העיר העברית הראשונה, היו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו