השוחטים בדמעה: הקצב שרוצה שתראו את ההריגה

כמו צמחונים וטבעונים רבים, טובי רודריגז חושב שבני האדם אוכלים יותר מדי בשר ושקירות בתי המטבחיים צריכים להיות שקופים. שלא כמותם, העיסוק בשאלות האלו הביא אותו לחזור למחוזות ילדותו בלואיזיאנה ולהפוך לקצב שמדגים ומלמד שחיטה ושיטות קצבות מסורתיות

רונית ורד
טורינו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד
טורינו

רגע אחרי שהוא יורה בעורפו של החזיר וזמן קצר לפני שהוא מתחיל לבתר את בשרו בעזרת שורת סכינים, גרזנים ומשורים המונחים על שולחן הניצב במדשאה, מבקש הקצב טובי רודריגז מהקהל הצופה במחזה להקדיש דקה של דומייה לקורבן שהקריב החזיר למען בני האדם. פעם אחרת הוא ניצב בחווה המשפחתית שבלואיזיאנה עם בתו הפעוטה אל מול גווייתו התלויה של ברווז — לפני מריטת הנוצות ופירוק בעל הכנף לחלקיו — ושואל אותה בעדינות לתחושותיה לנוכח המראה הקשה לצפייה.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ