"ככה צריכה להיראות תרנגולת - עגולה, שמנה ושמחה"

לא קל למצוא תרנגולות שמנמנות מגזעים שונים במדינה שמקדשת את מטילות הביצים התעשייתיות. אבל הישראלים שהפכו אותן לתחביב מבטיחים שתתאהבו מהר מאוד בחיות המוזרות האלה - ושלא תוכלו לחזור לאכול ביצים אנמיות מגידול מסחרי

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דן פרץ

תרנגולת המשי, ברייה צמרירית שציצית שערה נופלת על עיניה, מתהלכת בעולם באדישות חולמנית משל יצאה מבין ספריו של דוקטור סוס; הארקאונה, שיש להן פאות לחיים דמוית שפם אנושי, מטילות ביצים בצבע טורקיז־תכלכל; המרנס, צרפתיות מגונדרות, מטילות ביצים בצבע חום שוקולד כהה; והפלימות רוק האמריקאית מנוקדת פלומה שחורה־לבנה העוטפת את גופה כגלימה. "כל התרנגולות יפות", נוזף אסף שטרן באורחים שניסו לקבוע מי היפה שבהן, ואז מהמהם ברכות אל אחת מהן ההולכת אחריו ככלבלב נאמן. "האישיות קשורה לגזע, יש חברותיות יותר ופחות, אבל ככל שתרנגולת מדוכאת יותר על ידי הלהקה, כך היא נקשרת יותר לבני אדם. היתה אחת, עיוורת בעין אחת, שהיתה קופצת עלי ברגע שהיתה רואה אותי, ותסתכלו על מרי", הוא מצביע על תרנגולת אפורת כסות נוצות ונוטה על צדה כמגדל פיזה. "היא גם לא הבחורה הכי פופולרית בלהקה, אז נוצר איתה קשר מיוחד".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ