חמין מושלם: חומרי גלם מקומיים בטכניקה מזרח-אירופאית מסורתית

הישראלים רגילים לחשוב על צ'ולנט אשכנזי כדייסה של תפוחי אדמה וקטניות, אבל בכל אזור במזרח אירופה בישלו צ'ולנט בנוסח אחר ורבים מהם לא הכילו קטניות ודגנים. מתכוני צ'ולנט לסוף שבוע חורפי וסדנה להכנת צ'ולנט בטכניקות מסורתיות

רונית ורד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד

שמיל הולנד, חוקר אוכל ומחבר ספרי בישול, אוטם היטב בעזרת בצק את הרווח שבין המכסה לדופנותיו של סיר החרס המוארך. "בפולין נהגו לאפות חמין ללא נוזלים ובסירי חרס, שאותם היו חותמים בחותם של בצק", מסביר האיש שהפך את המטבח היהודי המזרח־אירופי למושא תשוקה ולמוקדו של מחקר היסטורי־תרבותי חלוצי ומרתק. "הסירים הוכנסו לתנורי לבנים שהובערו ביום שישי בבוקר לצורך אפיית חלות, לחמים ועוגות, וכשכבתה האש תפסו את מקומם סירי החמין שהתבשלו כל הלילה מחום שהוקרן מן הלבנים הלוהטות. חותם הבצק לא נותן לאדים לברוח, השומן שבסיר מקרמל את המרכיבים והאדים לא נותנים להם להישרף. כך מתקבל חמין שזוף מצד אחד, ומצד שני רך ונימוח אך לא מימי".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ