יבוא נדיר: אוכל פיליפיני ביתי, אלפי קילומטרים מהמולדת

ביקור בשוק הקטן של אנשי הקהילה הפיליפינית בתחנה המרכזית בתל אביב, ששומרים בגאווה על נאמנות למטבח הביתי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בסופי שבוע מתעורר השוק הזעיר שבתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. חמש־שש החנויות המתמחות במוצרים אסייתיים — כולן שוכנות בקומה הרביעית של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב ורובן באותה בעלות — פועלות לאורך כל ימות השבוע, אבל עגמומיות המבנה המוזנח והנטוש למחצה מתגנבת גם אליהן ("באתם לחפש חניה?" שואל בתדהמה השומר הנחמד האמון על מבוכי החניה התת־קרקעית, "תתכבדו — בכל אחד משלושת־אלפי המקומות"). בסופי השבוע מוצבים בחזית החנויות שולחנות ועליהם ירקות ופירות טריים, תבשילים ביתיים ארוזים בקופסאות פלסטיק ובשקיות ניילון, ומבחר דים סאם, אגרול ושיפודי בשר וקציצות דגים, הנמכרים לעוברים ולשבים מתוך סלסילות אידוי חמות. הדוכנים המאולתרים משמשים מקום מפגש והתכנסות חברתית, התנועה הערה מתגברת בשישי־שבת, ויום ראשון — יום המנוחה של אנשי הקהילה הפיליפינית־נוצרית המקומית, ויום חופש נדיר למי שפרנסתו על מלאכות מפרכות שרוב אזרחי הארץ אינם רוצים לעסוק בהן למחייתם — הוא היום העמוס ביותר.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ