חדר האוכל מת, יחי הקואופרטיב

חדר האוכל הוא כבר לא לבה הפועם של התנועה הקיבוצית. בני הדור השלישי והרביעי למייסדי חניתה הקימו מוסד דומה ומעודכן, שמגישים בו, לשם שינוי, אוכל טוב

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונית ורד
צילום: דן פרץ

שלושה גברים יושבים על שרפרפים נמוכים במרפסת, סמוך לעץ התאנה, וקולפים עגבניות. על דק העץ שלמרגלותיהם מונחים ארגזים מלאים בעגבניות אדומות, מתפקעות מעסיס מתוק־חמוץ. העגבניות, שהובאו אל ההר שבגבול הלבנון מטמרה שבגליל התחתון, הבשילו בבת אחת, מוקדם מהצפוי, בגלל גל החום שפקד את הארץ בשבועות האחרונים. כדי להפוך את השפע העונתי החד־פעמי למקור מזון הנשמר לאורך כל השנה — וכדי לנסות להנציח את נקודת הזמן המדויקת שבה הגיעו העגבניות לפרקן ולכלוא את הטעם המאוזן בצנצנת — התגייסו חברים ובני משפחה לעזור בהפיכתן לרוטב עגבניות מבושל ומרוכז.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ