שמן הזית המפורסם ביותר במזרח התיכון מחפש מיתוג חדש

המוסקים בבקעת בית כרם – שהמוניטין של הזיתים שלה יצאו מזמן מגבולות ישראל – מנסים לבדל ולמתג את שמן הזית המקומי שהם עוצרים. תמונות משני בתי בד לרגל תחילת עונת המסיק

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד
צילום: דן פרץ

הימים הם ימי תחילת עונת המסיק, אבל דלתות בית הבד של מוסא חלף, בלב ים עצי הזית של בקעת בית כרם, מוגפות. בראמה, כפר הולדתו, נוהגים למסוק את הזיתים מאוחר יחסית לשאר חלקי הארץ. "פעם היינו מתחילים למסוק רק אחרי חג המולד", אומר חלף בן ה–78, נשוא פנים ומוקפד לבוש. "באזור שלנו, במקום שבו גדלים עדיין כרמים של זיתי בעל עתיקים מהזן הסורי, ממשיכים למסוק זיתים בעזרת מקלות, וקל יותר למסוק זיתים בשלים שכבר התחילו להשחיר". בכפר הגלילי ממשיכים להתגאות במוניטין שיצא לשמן הזית המקומי ברחבי הלבנט ("אם תגידי גם היום בלבנון 'שמן זית מראמה', שמוזכר כבר בברית הישנה, תזכי לכבוד מלכים"), אבל המסיק המאוחר הוא לא הסיבה שבשלה נותרו דלתות בית הבד המשפחתי נעולות בשנים האחרונות.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ