הייננית שמאסה ברבנות ויצאה לדרך חדשה

אחרי שהיתה הייננית הראשית של יקב דלתון במשך 12 שנה, נעמה סורקין פרשה מייצור יין כדי להיות כורמת ולעבוד את האדמה. כעת היא חוזרת לעשות יין, בקנה מידה קטן ובלי מגבלות הכשרות

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דן פרץ

שעת בוקר מוקדמת בכרם המקיף את יקב אורטל בצפון רמת הגולן. מזג האוויר החמים מתעתע, אבל הימים הם ימי זמירת הכרם — עת לעצב מחדש את הזרועות החשופות של הגפנים החורפות — ותחת כיפת השמים עובדים הזומרים: נעמה סורקין, בששת החודשים האחרונים ייננית וכורמת של היקב הקיבוצי הזעיר (30 אלף בקבוקים בשנה); ויד ימינה, אלון מילר. העבודה סיזיפית ומונוטונית, אבל הזומרת מדושנת עונג: מהנוף השטוח של הרמה, מתחושת האוויר הפתוח, מהמגע האינטימי עם הגפנים ומחדוות מלאכת הכפיים הפשוטה. "זה מצחיק, אולי אפילו פתטי", אומרת מי שהיתה במשך 12 שנה ייננית ראשית של יקב דלתון (המייצר מיליון בקבוקים בשנה), "אבל כשעבדתי כייננית של יקב גדול קינאתי תמיד בפועלות שזמרו בשטח. חצי מהזמן אני מרגישה עכשיו כאילו הברזתי מבית ספר, ואז אני נזכרת שבעצם זו העבודה שלי". רק דבר אחד מעיב על אושרה של הכורמת הגרגרנית. "בעונה הזאת אני צריכה להפגין איפוק עילאי כדי לא לעזוב הכל וללכת ללקט פטריות. אני עובדת בכרם, אבל יש לי כל הזמן תחושה שאני מפספסת מטמונים של אחלמיות, נרתיקניות דביקות ופקועות בשרניות".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ