מה זה בכלל "מטבח ירדני"?

פסטיבל החוביזה, שמתקיים מרחק נסיעה קצרה מעבר לנהר הירדן, מזכיר עד כמה דומה המטבח שחולקים הישראלים ושכניהם, ועד כמה מלאכותיים הגבולות שחוצצים בין העמים

רונית ורד
צילום: דור קדמי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דור קדמי

החורף המזרח־תיכוני הקצר והמתעתע הוא העונה היפה של בקעת הירדן. מורדות ההרים הצהובים והמאובקים מתכסים פלומה ירוקה דקיקה; ובצדי הכבישים החוצים את גאון הירדן — משני צדי הנהר, בירדן ובישראל וברשות הפלסטינית — גדלים מרבדי פרא ירוקים־צהובים של חרדל השדה ושל חלמית (חוביזה). "בקעת הירדן היא מבחינתי יחידה גיאוגרפית והיסטורית אחת, מטבריה עד לעקבה", אומר מוחמד עטיה, איש עסקים ירדני ממוצא פלסטיני, ומייסד עמותת "ילדי הבקעה" ופסטיבל החוביזה, המתקיים בירדן זו השנה השלישית ברצף. "הגבולות המדיניים המפרידים בין שני צדי הנהר הם גבולות מלאכותיים, שנקבעו רק במחצית השנייה של המאה ה–20, אחרי אלפי שנים שבהן חלקו תושבי האזור אורח חיים וגורל משותף".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ