למי שייך הפלאפל (ולמי אכפת)?

אין אומה שלא מתחבטת בשאלה מהו המטבח הלאומי שלה. האם זה באמת משנה אם הבקלאווה היא טורקית או יוונית, ומה פיספסנו במרדף אחרי "המקורי והאותנטי"?

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דן פרץ

את השבוע האחרון העברתי בוורשה, בפורום קולינרי שהפגיש שפים, חוקרי אוכל ואנשי מקצוע מתחום המטבח מכל רחבי העולם. הארגון האחראי לכך, "טרואר" (בית גידול מקומי), שם לו למטרה לעודד את צמיחתן של קהילות קולינריות בינלאומיות באמצעות סדרות של דיונים, הרצאות, סדנאות וארוחות משותפות, הנערכות בכל פעם בעיר אחרת בתבל. כישראלים, אזרחי מדינת מהגרים צעירה שאין לה עדיין מסורת קולינרית מובהקת, נדמה לעתים שאנו עוסקים ללא הרף, ועד זרא, בניסיון להגדיר את המטבח המקומי. אבל אנחנו לא לבד. בשנים האחרונות, ודווקא בגלל תהליכי הגלובליזציה המואצים, נדמה שכל מדינה מנסה להגדיר לעצמה, ולעולם סביבה, את סוגיית המטבח הלאומי שלה.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ