בסוף כולם חוזרים לאוכל של אמא

האחיות שירין פארג' ואחלאם סיף נקטו צעד נועז בחברה הדרוזית המסורתית, ולמרות הקשיים והסטריאוטיפים פתחו מסעדה בכפר הולדתן יאנוח

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רונית ורד
צילום: דן פרץ

ארוחת הבוקר שמכינות שירין פארג' ואחלאם סיף מוכנת ברגע ההזמנה ומוגשת בכלי אמייל לבנים של פעם: סלט ירקות קצוץ דק עם עלי נענע; כדורי לבנה משומרים בשמן זית ירוק ויוצאי דופן בטעם מורכב ובמרקם חמאתי; חרוטי ג'יבני, גבינה מקומית חצי קשה; זיתים סורים כבושים; שלושה מאפי מנקיש טריים — עם זעתר, עם מחית פלפלים ועם גבינה; ופיתות, דקיקות כיריעת נייר ואפויות על גבי הסאג' (משטח ברזל מקומר המונח על מקור אש), מקופלות למשולשים. הטאבון הגדול הניצב בירכתי המטבח אחראי לרוב המנות בתפריט בית האוכל החדש שפתחו האחיות בכפר הולדתן יאנוח. אבל את פיתות הסאג' המסורתיות — שבישראל נוהגים לכנות בטעות "פיתות דרוזיות" ובעצם היו אופייניות לכל תושבי המרחב הגיאוגרפי־תרבותי — רוכשות שירין ואחלאם מנשים אחרות בכפר. "לא כולן יכולות לעבוד מחוץ לבית", אומרת שירין, "אבל גם מי שלא יכולה רוצה להתפרנס בכבוד ויש תמיכה הדדית בין הנשים. כולנו עוזרות זו לזו".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות