הענב מתגייס למלחמות החומוס והפלאפל

כמו כדי לסבך עוד יותר את שאלת ״מי היה כאן קודם״, גם זני הענבים הילידיים נמצאים כעת בחזית המאבק הישראלי־פלסטיני. עבור הייננים מדובר בפרויקט אידאולוגי, אך יש מי שכבר מזהיר מהניסיון לייצר "יין יהודי"

רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רונית ורד
צילום: דן פרץ

באוקטובר 2015, זמן קצר אחרי תחילת השנה העברית החדשה, העניק איתי גלייטמן, מבקר היין של עיתון "הארץ", את תואר ה"יין החשוב של השנה" למראווי 2014 של יקב רקנאטי. גלייטמן הודה שהסיבה אינה איכותו יוצאת הדופן של היין, אלא ייחודו התרבותי וההיסטורי: "מראווי 2014 הוא יין ישראלי מסחרי ראשון שמופק מזן מקומי אנדמי בעל שורשים עתיקי יומין. ככזה הוא עשוי להירשם בבוא הזמן בספרי ההיסטוריה של היין הישראלי". השקתו של היין הישן־חדש זכתה להדים נרחבים בעיתונות העולמית ("את היין של דוד המלך כבר טעמתם?" שאלה אחת הכותרות), כולל כתבה ב"ניו יורק טיימס". היין הישראלי, שהופק מענבים מזן מראווי שמקורם בכרם פלסטיני באזור בית לחם, כיכב בעיקר במדורי החדשות והפוליטיקה, אבל זכה ללגיטימציה גם במדורי היין.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ