לפעמים כדאי ללכלך את הידיים

אחרי שנים ארוכות בעבודות משרדיות, הקריירה השנייה של תמר אדלר ודפי מן כוללת גידול ירקות אורגניים בעונתם ואפיית לחמים בטכניקות מסורתיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

שעת בוקר מוקדמת בחוות יוראי ותמרה במושב עדנים שבשרון. תמר אדלר ודפי מן כורעות ברך באחת מערוגות השדה כדי לשתול במרווחים סדורים שתילים זעירים של ג'רג'יר (גרגיר הנחלים) ושל רוקט. "אין דרך בעולם לנקות אחר כך לחלוטין את הציפורניים ואת האצבעות", מציינת מן בסיפוק כשהיא מכניסה את ידיה אל האדמה הלחה, הכבדה והתחוחה. "אפילו בעלי אמר לי בשבוע שעבר — 'גברת, הידיים שלך שחורות', אבל המגע היומיומי עם האדמה ממלא אותי אושר". החקלאיות טובות המזג קמות על רגליהן ועוברות לערוגה הבאה ("גם מתחושת הסחרחורת ומהשחור בעיניים בכל פעם שקמים קשה להימנע", מוסיפה מן, בצער).

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ