רונית ורד
צילום: דן פרץ

"מנת הסביח הישראלית, המנה הטובה ביקום, היא דוגמה מושלמת לתפקיד של הניגודים בחוויית הטעם", אומר אסף אביר, עיתונאי ומחבר הספר "לא ספר בישול — המדע והאמנות של הביס המושלם" (הוצאת כנרת, זמורה־ביתן). "היא בנויה על מגוון של ניגודים: טעמי לשון, ניחוחות, הבדלי טמפרטורה ומרקמים. לכל אחד מהמרכיבים יש טעם לשון עיקרי: החציל מספק מרירות; העמבה — חמיצות־חריפות: הטחינה — שומניות; והעגבנייה — אוממי. אותו דבר נכון לגבי ניגודי המרקם: נוזלי (טחינה ועמבה); אוורירי (חציל); לעיס (ביצה); קראנצ'י (בצל) וכו', והכל נתון יחד במעטפת רכה של פיתה. אם מפרקים את זה לטבלה מסודרת, מגלים שמאכלי הרחוב של תרבויות רבות בעולם דומים להפליא. באוכל, הרחוב לא טועה, והסביח הישראלי בנוי מבחינה מתודית כמו סופלקי יווני, בוריטו מקסיקני או ברווז פקין סיני".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ