האופה ובונה התנורים שאחראים לחלה בעלת צליל הנגיסה המושלם

בסוף המאה ה19 היה משה דב לנדנר היחיד מבני משפחתו שהחליט לעשות את המסע לארץ־ישראל. ב1925 היה זה משה רוגובסקי שעלה בגפו. בעשור השני של המאה ה21 שתי המסורות המשפחתיות שהביאו עמם האופה ובונה התנורים עדיין חיות ומתפיחות חלות במאפייה ירושלמית

מתי לנדנר במאפייה
מתי לנדנר במאפייה. החיזיון התיאטרלי הסיזיפי — 48 שעות של תנועות מיומנות ומונוטוניות — מושך אליו מדי סוף שבוע קהל צופיםצילום: דן פרץ

מתי לנדנר מסרב לומר מה יעלה בגורל המאפייה הנושאת את שם משפחתו לכשייאסף הוא אל אבותיו. שני בניו אינם מתעתדים לרשת את מקומו. "אני אחיה לנצח", אומר בחיוך ממזרי ומלא שחוק עצמי האיש שנולד ב–1930 בקומה שמעל למאפייה המשפחתית בירושלים. "לקוחות שאוכלים את החלות שלנו טוענים שמי שאופה לחם כזה צריך לאפות את לחם הפנים בבית המקדש, אז אני פשוט אמשיך לעבוד עד שיגיע המשיח".

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ