תעלומה ושמה חרוסת: מי המציא את המאכל שהפך לסמל חג הפסח?

האם מקורה ברוטב נפוץ מהמטבח היווני-רומי? מתי הפסיקו למהול אותה בחומץ? ומה ההבדל בין החרוסת של רש"י לזו של הרמב"ם? ספר חדש מתחקה אחר מקורותיו של הסמל הבולט של המטבח היהודי בפסח

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חרוסת נוסח כורדיסטן. נהדרת גם בלי תמרים
חרוסת נוסח כורדיסטן. נהדרת גם בלי תמרים
רונית ורד
צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב
רונית ורד
צילום: דן פרץ, סטיילינג: נורית קריב

סעודת הפסח המקורית הכילה, על פי הסיפור המקראי, שלושה מאכלים: צלי מבשר טלה או מבשר גדי; מצה, לחם שטוח שבצקו לא תפח; ומרורים, עלי עשבים מרים. כשמתרגמים את התפריט העתיק למונחים מודרניים מתקבלת ארוחה עונתית מפתה: שיפודי טלה צלויים על האש, מוגשים על מצע של פיתות דקות ועשבי בר מקומיים מרירי־טעם, כמו עולש וחסת מצפן (רק רוטב חסר).

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ