גבעול מוזר ונהדר: צמח המאכל שהישראלים עדיין לא מכירים

אפילו בימים אלה, הסליקורניה המשובחת שמגדלים בפתחת ניצנה מצליחה להגיע ליפן וללונדון. בישראל, שבה עדיין מביטים בחשדנות בגבעול הירקרק הזה, ניתן לטעום את תוצרת המשק רק במסעדה אחת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קציר סליקורניה במשק י.א.ר בכמהין
רונית ורד
צילום: דור קדמי
רונית ורד
צילום: דור קדמי

בשעת קציר הסליקורניה מתפשט בחלל בית הרשת ניחוח מלוח עדין. מי שיפשיל את יריעות הבד העצומות, שצבען המאובק דומה לצבע האדמות החוליות של אזור פתחת ניצנה, יזכה לראות חיזיון מהפנט, שקשה להתיק ממנו את המבט: על קרקעית החממה דמוית המנהרה צומח מרבד פרא ירוק של עשב חייזרי למראה, שגבעוליו הזקורים מזכירים אספרגוס בר או צמחים השוכנים על קרקעית הים. צוות קוצרים חרישי, פועלים חקלאיים מתאילנד ומסרי לנקה, מתקדם באטיות ובשיטתיות לאורך מנהרת הרשת, משאיר מאחוריו ים שלף נמוך. את גבעולי הסליקורניה שהגיעו לפרקם קוצרים בגובה 10–15 ס"מ מעל פני האדמה, והפועלים המיומנים במלאכה העדינה של קציר העשב השברירי יושבים על גבי ארגזי חלב הפוכים, מאגדים ביד אחת גבעולים דקים לאלומות שוות בגודלן, וקוצרים אותן בעזרת להב סכין.

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ