גבעול מוזר ונהדר: צמח המאכל שהישראלים עדיין לא מכירים

אפילו בימים אלה, הסליקורניה המשובחת שמגדלים בפתחת ניצנה מצליחה להגיע ליפן וללונדון. בישראל, שבה עדיין מביטים בחשדנות בגבעול הירקרק הזה, ניתן לטעום את תוצרת המשק רק במסעדה אחת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קציר סליקורניה במשק י.א.ר בכמהין
רונית ורד
צילום: דור קדמי

בשעת קציר הסליקורניה מתפשט בחלל בית הרשת ניחוח מלוח עדין. מי שיפשיל את יריעות הבד העצומות, שצבען המאובק דומה לצבע האדמות החוליות של אזור פתחת ניצנה, יזכה לראות חיזיון מהפנט, שקשה להתיק ממנו את המבט: על קרקעית החממה דמוית המנהרה צומח מרבד פרא ירוק של עשב חייזרי למראה, שגבעוליו הזקורים מזכירים אספרגוס בר או צמחים השוכנים על קרקעית הים. צוות קוצרים חרישי, פועלים חקלאיים מתאילנד ומסרי לנקה, מתקדם באטיות ובשיטתיות לאורך מנהרת הרשת, משאיר מאחוריו ים שלף נמוך. את גבעולי הסליקורניה שהגיעו לפרקם קוצרים בגובה 10–15 ס"מ מעל פני האדמה, והפועלים המיומנים במלאכה העדינה של קציר העשב השברירי יושבים על גבי ארגזי חלב הפוכים, מאגדים ביד אחת גבעולים דקים לאלומות שוות בגודלן, וקוצרים אותן בעזרת להב סכין.

תגובות