תמות נפשי עם שמן זית

סיור בבית הבד שהשתמר ביודפת הקדומה מפנה זרקור לתפקידו החשוב של השמן בחייהם של יהודי הגליל, ולרגע שבו החליטו להשתמש בו נגד הרומאים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אחיה כהן־תבור ומוטי אביעם בבית הבד ביודפת
אחיה כהן־תבור ומוטי אביעם בבית הבד ביודפת
רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב
רונית ורד
צילום: דן פרץ
רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב
רונית ורד
צילום: דן פרץ

החומה, שנבנתה בחיפזון כדי להגן על יושבי העיר מפני חיילי הלגיונות הרומאיים, ניתקה את בית הבד מהעיר בזמן המצור המפורסם שהתחולל בשנת 67 לספירה. "בית הבד נבנה מלכתחילה במערה טבעית במדרון המזרחי התלול", אומר פרופ' מוטי אביעם, הארכיאולוג שגילה וחפר את צפונותיה של יודפת העתיקה. "גתות היין היו בכרמים. את תהליך הפיכת הענבים ליין צריך לעשות בשטח ומהר כדי שהסוכר שבענבים לא יתחיל לתסוס, אבל את הזיתים שנמסקו נהגו להביא לבתי בד ששכנו על פי רוב בתוך ערים וכפרים. ביודפת הקימה משפחה של יצרני שמן זית את בית הבד במערה בשולי העיר כי היישוב היה צפוף ומוגבל במקום, אז למה לתפוס שטח יקר ערך ומציאות לעסק שפועל רק חודשיים בשנה? זיתים מתחילים למסוק בתחילת אוקטובר ומסיימים בשלהי נובמבר, ואלה הם גם בדיוק החודשים שבהם המערה עדיין יבשה. הגשמים הראשונים, האות לתחילת עונת המסיק, לא מספיקים עדיין לחלחל דרך קירות האבן העבים".

רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ