לגלות מחדש את תור הזהב של הקרמיקה הישראלית

ספר חדש מוקדש לכלים המרהיבים שיוצרו במפעל לפיד, ומעלה על נס את הנשים שעבודתן ניצבה כמעט בכל מטבח במדינה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרמיקה
צילום: קובי קלייטמן
רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב
רונית ורד
רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב
רונית ורד

שמותיהן ותווי פניהן של ד"ר ברטה רוזנטל, מייסדת מחלקת האמנות של לפיד קרמיקה, ושל אלסבת כהן, המעצבת הראשית של המפעל בשנות ה-60-50, לא ידועים כיום לרבים. עם זאת, כמעט כל ישראלי — בן הדור הראשון, השני או השלישי לקום המדינה — מכיר היטב את הכלים שייצרו, ושהפכו לחלק מהזהות הישראלית הקולקטיבית: הכלי הכרסתני למלח, ששם התבלין נכתב עליו באותיות קידוש לבנה, שתלוי עד היום במטבחים רבים מעל לכיריים וליד התנור; מכלי האחסון הפשוטים והעגולים ל"קמח", ל"קקאו", ו"לסוכר" הניצבים עדיין על מדפי המזווה; וקנקני וכוסות קפה ותה שעליהם צוירו במשיחות מכחול עבות מוטיבים כמו־אוריינטליים דמויי ערבסק.

רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב

רונית ורד

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ