בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת אוכל | מלון הנסיכה

החתונה האנגלית המלכותית תתנהל על פי דפוסים הנהוגים כבר מאות בשנים. ואלה הם:

תגובות

ב-29 באפריל ישא וויליאם ארתור פיליפ לואיס מאונטבאטן וינדזור, הידוע גם כנסיך וויליאם מוויילס, את בחירת לבו לאשה. החגיגות ייפתחו בטקס כנסייתי פומבי בקתדרלת ווסטמינסטר, יגיעו לשיאן בסעודת חתונה פרטית בארמון וימשכו לאורך מספר ימים של אירועים וארוחות בדרגות רשמיות שונות. הכלה המאושרת נבחרה מקרב פשוטי העם, בשם אהבת אמת ולא מתוקף בריתות פוליטיות מסובכות ועתיקות יומין; לתפריט הסעודה המלכותית מתעקשים שרי הטקס הנוכחי לשרבב פריטים כמו נקניקיות וביסקוויטים, בשם רעיונות מודרניים המדגישים את היותם של בני משפחת המלוכה כאחד האדם; אבל להוציא אי-אלו זוטות טרחניות ממין זה (לשם מה השתמר המוסד הארכאי אם לא כדי לחלום על בניו זוללים הררי קוויאר וכמהין?), נקבעו דפוסי טקס החתונה המלכותית כבר לפני מאות שנים.

* * *

במהלך ימי הביניים והרנסנס הופיעו המלכים האירופאים בציבור לעתים נדירות. הפעמים שבהן אכלו מלכים בפומבי היו נדירות אף יותר. בעידן שבו ביקשו שושלות המלוכה לשוות לסמכותן תוקף אלוהי, עלולה היתה פעולה יומיומית וארצית כמו אכילה לחתור תחת הצביון השמימי שהואצל על דמותו של המלך. "המסתורין של הסעודה המלכותית" - מכנה זאת סר רוי סטרונג, היסטוריון של תולדות האמנות ומחבר הספר המקסים "משתה: היסטוריה של אכילה מפוארת".

בפרק המוקדש למנהגי האכילה המלכותיים מביא סטרונג תיאור משעשע במיוחד של עריכת שולחן לארוחת חולין של אליזבת הראשונה. המלכה הבתולה, שמעולם לא נראתה אוכלת מחוץ לטרקלינה הפרטי, לא נכחה כלל בחדר, ובכל זאת כללה ההתרחשות הסוריאליסטית עשרות משרתים קדים בהכנעה לשולחן, תרועות חצוצרות ועלמות חסודות נושאות כוסות יין, פירורי לחם וכלי שולחן שזכו למעמד של כלי פולחן.

האנגלים אמנם המירו את הכנסייה הקתולית בכנסייה האנגליקנית, מטעמים הקשורים ליצריו התאוותניים של המלך הנרי השמיני, אבל על ההוד וההדר הכרוכים בטקסיות הקתולית הראוותנית לא ביקשו בני השושלת לוותר מעולם. המזבח הקתולי המפואר, טוען סטרונג, פשוט הפך לשולחן מלכים וטקס המיסה לארוחת מלכים.

התדירות שבה סעדו מלכים בפומבי השתנתה מתקופה לתקופה ומחצר מלכות אחת לרעותה, אבל לכל אורך ההיסטוריה נערכו גם סעודות רשמיות מפוארות לציון אירועים חגיגיים כמו טקסי הכתרה או חתונות מלכותיות. האירועים הנדירים האלה הפכו למשתים מרהיבים ולאמצעי להפגנת עושר וכוח פוליטי. המעטים שזכו להסב לשולחנות וההמונים שהתגודדו מאחור והביטו בחיזיון בעיניים מורעבות (או לצורך העניין, צופי הטלוויזיה של ימינו) הם רק צופים ושחקנים בהצגה שכל מטרתה האדרת שמם ומקור סמכותם של המלכים.

* * *

סעודת החתונה של מריה דה מדיצ'י, דוכסית טוסקנה, ואנרי הרביעי, מלך צרפת, היתה אחד מהמשתים המפורסמים ביותר בהיסטוריה. קרוליין יאנג - היסטוריונית אמריקאית, יו"ר בדימוס של הסימפוזיום האוקספורדי להיסטוריה של אוכל ואשה דקיקה בעלת אוסף כובעים מרשים כמעט כמו זה של המלכה האנגלית - מספקת תיאור נפלא של הבנקט החגיגי בספר "תפוחי זהב במשכיות כסף: הסעודה כיצירת אמנות".

החתונה המדוברת נערכה בפירנצה, בחמישה באוקטובר שנת 1600. החתן הצרפתי לא טרח להגיע לטקס - נישואים באמצעות בא כוח היו הליך מקובל באותם ימים, והמלך הצרפתי היה טרוד בענייני מלחמה ובניסיונות לפייס את אהובתו הזועמת בפאריס - אבל הדוכסים הפלורנטינים לא ויתרו על ההזדמנות להפגין בפני העולם את גדולתו ועושרו של בית מדיצ'י. האיטלקים לא היו הראשונים לערוך משתי חתונות בלתי נשכחים, אבל בתקופת הרנסנס ובהשראת מוטיבים קלאסיים שהחזירו מתהום דברי הימים, שיכללו את אומנות הסעודה הרשמית לכלל מופע גרנדיוזי מרהיב.

בתהלוכת החתונה, שיצאה מארמון הפיטי לכיוון הקתדרלה של פירנצה, צעדו לעיני המוני העם מאות אצילים ומוזמנים מכובדים, לבושים בגדי חמודות רקומים בכסף ובזהב. הטקס הכנסייתי הפומבי המפואר היה רק פרולוג לסעודת החתונה, שהתקיימה באולם החמש-מאות שבפלאצו וקיו. הו, מי יתננו לשוב בזמן, להיות ולו זבוב נקלה באולם המפורסם, שאת הציורים של קירותיו ותקרתו יצר וזארי הגדול בכבודו ובעצמו. בקצה הדרומי הוצב הקרדנצה - מזנון רחב מידות שעוצב בצורת שושן צחור, סמל בית המלוכה הצרפתי. על הקרדנצה, הרהיט החשוב ביותר של המשתה הרנסנסי ואביו הקדמון של שולחן הבופה, הועמדה תצוגה מפוארת של מיטב אוצרות המארח - מפריטים אקזוטיים של אבנים יקרות ויצירות אמנות; דרך כלי שולחן עשויים כסף, זהב וחרסינה סינית; ועד למנות הארוחה עצמה. על מרכז האולם, מיקרוקוסמוס של היקום כולו, חלשה תפאורה שבנה אומן הפירוטכניקה הרשמי של הארמון והציגה שתי מערות מלאכותיות פנטסטיות מוקפות בעצים ירוקי עלווה ובסצנות מחייו של הגיבור היווני הרקולס.

בקצה הצפוני ניצב הדובדבן שבעוגת החתונה הקיטשית והמופלאה הזאת: שולחן המלכה. שולחן הכבוד, מחופה אפיריון לבן שהתנשא עד התקרה, עוטר בפסלי בצק וסוכר של סצנות ציד - סוכר, חשוב לזכור, היה באותם ימים רחוקים עדיין חומר גלם יקר - ובפסל סוכר בגודל טבעי של החתן הנעדר (חלק מפסלי הסוכר שהופיעו לראשונה על שולחנה של מריה דה מדיצ'י ביום חתונתה נוצקו לאחר מכן בברונזה ונמצאים היום באוספי לובר והרמיטאז'). שוו בנפשיכם את אור היקרות ואת נוגה נצנוצי החמדה של מאות נרות, לפידים בוערים, גבישי סוכר ויהלומים ששובצו ברגלי השולחן המלכותי.

הסעודה המלכותית החלה עם מבחר של 30 מנות קרות שהובאו מהקרדנצה על ידי 25 צוותים של משרתים: מבחר סלטים ותאנים ממולאות בקרישי ג'לי; טווסים מבושלים שלמים מוגשים בכסות נוצותיהם; טירות בנויות קלתיות בצק ממולאות בבשר עופות ציד; פשטידות של חלקי פנים שעוצבו בצורת חדי קרן, עגורים ודרקונים; תרנגולי הודו, המעדן של העולם החדש, מוגשים בסרקופגים דמויי ראשי הידרות; מגדלי פרושוטו וסלמי; וצלופחים משייטים בנהרות של רוטב שמנת. המשתה הרנסנסי, כפי שניתן להיווכח מציורים של אמנים בני התקופה, סיפק מזון לכל חמשת החושים, אבל חוש הראייה היה זה שזכה לשפע כבוד ויקר. פשטידות בשר קרות שעמדו במשך שעות ארוכות על מזנון, יודע כל בר דעת, הן לא סגולה בדוקה לריצוי חוש הטעם.

* * *

ההגשה השנייה כללה 18 סוגי מנות ומאכלים, ביניהן גבתונים, שלוים, יונים, פסיונים ועופות ציד נוספים (יצורי השמים ניצבו מאז ומתמיד במקום גבוה בהיררכיית המזונות של העולם הנוצרי ושל שולחן האצילים); תרנגולים מסורסים מבושלים במרק של כיסוני רביולי; מיני אטריות; ונתחים צלויים כבירים של חזירי בר, כבשים ועגלים. התוכנית האמנותית כללה תצוגה מרהיבה של מבתרי בשר מומחים, ששיפדו נתחי בשר גדולים על מזלגות ענק, הניפו אותם אל-על וגילפו מהם ביד אומן פיסות מושלמות לצלחות. בין ההגשה השנייה לשלישית (תופיני כמהין ועשרות סוגי עוגות ומיני מתיקה נוספים) הופיעו באולם זמרות אופרה, ז'אנר מוזיקלי-תיאטרלי שנולד בפירנצה רק שלוש שנים לפני חתונתה של מריה ושאב את השראתו הדרמטית מאירועים כגון אלה. תפאורת הטבע המלאכותי נעלמה באורח פלא, תעלול מכני מורכב שהתבסס על אחת מהמצאותיו של ליאונרדו דה וינצ'י, כדי לגלות חיזיון אולימפי של אלות יווניות על כיכרות רתומות לסוסים.

לאשה הצעירה שנולדה מחדש כמלכת צרפת האלוהית במהלך הספקטקל המרשים, כותבת יאנג, רווח בוודאי עם הופעתה של ההגשה הרביעית והאחרונה (מנות קלות לחך כמו פירות טריים ומסוכרים, אבל גם זיתים, דגים כבושים, ארטישוק וביצים קשות ומיני מזונות פשוטים שנועדו לאפשר לבריות הפוגה מהשפע המחניק של המשתה ולהחזירם בהדרגה ממקסם הפנטזיה של הסעודה האגדתית לחיי היומיום). עם כל הכבוד למגדלי המזון, להלמות התופים ולפעלולי הפירוטכניקה, היתה המלכה - שישבה במהלך הארוחה מבודדת, גבוהה מעם ופניה חשופות לקהל - אובייקט התצוגה העיקרי.

מי שירצה להמשיך לצלול לעולם המופלא של סעודות היסטוריות מוזמן לעשות זאת בעזרת שני הספרים הנהדרים שהוזכרו כאן:

"Feast ,History of Grand Eating", Roy Strong, Harcourt

"Apples of Gold in Settings of Silver", Carolin Young, Simon & Schuster

***

כך עושים זאת נכון

המדור מראה לשושלת האנגלית איך מכינים עוגה מלכותית

ברגע שבו הודיע הנסיך האנגלי על אירוסיו ידענו אנחנו שנכין לו עוגת חתונה מפוארת. נודה ולא נבוש - הרצון להיות שותפים בחתונה המלכותית הוא שעמד בראש מעייננו. את העלבון המשותף לנו ולמחצית האנושות, בבחינת "מדוע לא הוזמנו גם אנחנו לחתונה המלכותית?" תיעלנו לתכנונים מדוקדקים של עוגת חתונה שנכין על אפה וחמתה של משפחת המלוכה. כמעט כל פרט בחתונה המלכותית, החל משמלת הכלה ועד לארוחת הבוקר שתוגש לפני הטקס, זוכה להתעניינות עולמית חסרת תקדים. הסקרנות לגבי עוגת החתונה הנבחרת התעלתה על כל אלה, ובצדק. אין עוד שריד מוחשי יותר ליצירות הפאר המפוסלות, המגוחכות והמרהיבות שעלו פעם על שולחן המלכים כמו עוגת החתונה כפי שהשתמרה עד ימינו.

את המשימה המורכבת הטלנו על כתפיו הצנומות של טל אמיתי, אמן ישראלי צעיר בן 32. אמיתי, שלמד אמנות באמסטרדם, התמחה במהלך שש שנות מגוריו בהולנד גם באומנות עתיקת היומין של פיסול בבצק סוכר ויצירת עוגות חתונה מרובות קומות ומורכבות פיתוחים. כדי להתפרנס במהלך לימודיו לתואר ראשון ושני החל לעבוד כשוליה בקונדיטוריה המפורסמת "דה טארט ואן מיין טנטה". כל כך יפות הן העוגות רבות הדמיון וההשראה היוצאות תחת ידיו, עד שבמהרה נבחר להכין את העוגות החשובות ביותר שהוזמנו בקונדיטוריה, כמו עוגת יום ההולדת המסורתית של יורש העצר ההולנדי או עוגה אינטרגלקטית שהוזמנה לכבוד שיגור האסטרונאוט ההולנדי הראשון לחלל.

כמו כל אומן עוגות מדופלם אחר ברחבי העולם, סבר גם אמיתי שראוי היה לו לבית המלוכה האנגלי לבחור בו עצמו להכנת העוגה. משלל התוכניות הגרנדיוזיות שנזרקו לאוויר במהלך התכנונים (שלוש קומות לשלושה מעמדות ובני משפחת המלוכה בתלבושות אוהדי כדורגל אנגלים; משתה חתונה רנסנסי שלם מפוסל בסוכר; או עוגת קוקאטריס, חיה אגדית שהפכה סמל ליצירות המופרכות של טבחי האצולה) נותרנו בסוף עם הומאז' למסורת הקלאסית ולתשוקה הנושנה להנציח את דמויותיהם של בני המשפחה המלכותית בפסלי סוכר ומרציפן. מתברר שגם אנחנו, רויאליסטים שכמותנו, שבויים בקסם הפנטזיה שממשיך בית המלוכה האנגלי וגיבוריו הפגומים-מושלמים לספק להמונים.

את רוב זמנו מקדיש היום טל לעבודה בסטודיו לאנימציה ומדיה דיגיטלית וליצירת דמויות מצוירות לתוכניות ילדים, אבל מדי פעם אפשר לפתות אותו גם ליצור פסלים מתוקים טעימים לחתונות, ימי הולדת ואירועים מיוחדים. מותג העוגות שלו נקרא Virklich St.cake ואפשר לראות את העוגות היפות פרי יצירתו בעמוד המותג בפייסבוק.

***

שתיתי תה עם מלכת אנגליה

על החתום: ראומה ויצמן

התשוקה לראות בני מלוכה מכניסים אוכל לפיהם, בשם הבנאליות של הפאר או ממניעים של מציצנות רכילותית, קיימת גם היום. "תה גן חיות" כינתה פעם הנסיכה מרגרט את אירועי התה הפומביים הנערכים לעתים תכופות למדי בחצר הארמון. בני משפחת המלוכה אוכלים ו"פשוטי העם" צופים בהם בתאוותנות, ממש כמו בימים עברו. בכל זאת, את המשפט הנכסף "שתיתי תה עם מלכת אנגליה" יכולים להפטיר כבדרך אגב רק אנשים מעטים ברחבי העולם. לאירוח מלא בארמון בקינגהאם זוכה קומץ קטן עוד יותר. מדי שנה מארחת המלכה האנגלית שני אנשים בלבד תחת קורת גגה הצנוע. במושב הראשון של הפרלמנט מודיעה המלכה ברוב טקס מי יהיו שני בני התמותה בני המזל שיזכו לאירוח פרטי בן שלושה ימים בארמון בקינגהאם. בשנת 97' היו אלה קרלוס מנם, נשיא ארגנטינה דאז, ונשיא מדינת ישראל עזר ויצמן ז"ל.

את שלושת ימי הביקור זוכרת ראומה ויצמן היטב ("נולדתי ולמדתי בלונדון. כנערה הייתי עומדת עם ההמונים מול ארמון בקינגהאם ומנסה לראות לשבריר שנייה את דמותה של המלכה מבעד לחלונות"). בפרטים העסיסיים, למרבה הצער, היא מסרבת בתוקף לשתף. "התבקשנו על ידי משרד החוץ הבריטי ובשם הארמון לא לשתף את התקשורת בפרטים על ביקורנו. המשפחה המלכותית האנגלית קנאית לפרטיותה ועל פי כללי הפרוטוקול הבריטי הנוקשה אפילו תמונות צולמו רק בידי צלם הארמון הרשמי".

ויצמן, בת 86 וחדה כמו תער, מתגוררת היום בדיור מוגן בשל ליקוי ראייה שממנו היא סובלת, אבל מקפידה לשמור על קוד ממלכתי ומלכותי אצילי. לפרסם את זיכרונותיה אינה מעוניינת. "הספר היפה ביותר שקראתי בימי חיי", היא אומרת, "היה הממואר שכתבה ליידי קלמנטיין צ'רצ'יל, רעייתו של ווינסטון צ'רצ'יל, שפורסם על פי הוראתה רק לאחר פטירתה. גם אני כותבת ומתעדת כל חיי, אבל רק למגירה. לאחר מותי תחליט בתי מה לעשות עם כל הזיכרונות והסיפורים. אם אספר את כל הידוע לי בחיי תקום מהומה גדולה, ולשקר איני יודעת". מילים של מלכה אמיתית. אנחנו נמשיך לפנטז על אליזבת ופיליפ בתחתונים ונעלי בית מחטטים בשיניהם.

ronit.vered@gmail.com*



עוגת החתונה של האומן טל אמיתי. שריד מוחשי ליצירות המפוסלות, המרהיבות והמגוחכות שעלו פעם על שולחנם של מלכים ושועי עולם


בני משפחת המלוכה מפוסלים במרציפן ובסוכר. מלמעלה: המלכה אליזבת, הנסיכים וויליאם וקייט ותמונה קבוצתית עם שלוש גברות
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו