בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת אוכל | תנו לשתות בשקט

בימים שבהם מאשרת הכנסת את חוק החרם, מרגיש אדם אידיוט לעסוק בהצעת חוק העלולה להכחיד את ניצניה הזעירים של תרבות השתייה בארץ. ובכל זאת

תגובות

תפריט בן שמונה מנות לעיתונאים:

1. כוסית וודקה

2. מרק כרוב טרי וקאשה (כוסמת) של יום אתמול

3. שתי כוסיות וודקה

4. חזרזיר עם חזרת

5. שלוש כוסיות וודקה

6. חזרת, פפריקה חריפה ורוטב סויה

7. ארבע כוסיות וודקה

8. שבעה בקבוקי בירה

(אנטון צ'כוב ממליץ על התפריט היומי האידיאלי לאוחזים בעט, סביבות 1880)

ובכן, התעוררנו בשבת בבוקר בלי שום דרך להחזיק את הראש ישר מבלי שיכאב. שנים של מחקר אינטנסיבי בתחום מדעי החמרמורת לא הנפיקו תרופה טובה יותר מאשר שערה מגופו של הכלב הנושך, אז עשינו כמצוותו של החכם, הקאובוי כסוף-השיער: שתינו בירה לארוחת הבוקר, וכשזו היטיבה עם גופנו הדואב, שתינו מיד אחת נוספת לקינוח. כמה חיוור נשמע הניסיון לתרגם מילות שירי שיכורים לעברית, חשבנו בלבנו בצער. במקום שבו לא קמה תרבות שתייה מפוארת, נכשלת גם השפה בניסיון להצמיח ביטויים ראויים לה.

כוס הבירה הראשונה היתה שליש של "לונדון פורטר", המשקה החביב על סבלי הנמל בעיר הבירה האנגלית במאה ה-18. הכוס השנייה היתה סטאוט בנוסח סקוטי של מבשלת "בלהייבן" - סביר להניח שגם היא בתורה ניחמה פועלים ומשוררים לאחר לילה של שתייה יתרה - וכשבהינו בענני הקצף החומים מתערפלים בכוס, התחזקה אחיזתנו הרופפת בעולם וטרדות גופניות פעוטות נשכחו מלב. את שתי הבירות שתינו בעודנו יושבים על בר הפאב "KEG", בטיילת בת ים. בחוץ השתלט על העולם בוהק ים-תיכוני מסמא עיניים; נחילי משפחות התנהלו בכבדות מיוזעת לחוף הים הסמוך; אבל מאחורי מסך הווילונות של פאב החבית שקט, קריר וריק. בשבת בצהריים, בשעה שבמסעדות תל-אביביות טובות יותר או פחות קשה להשיג מקום פנוי, נותרו רוב שולחנותיו של המוסד המצוין הזה ריקים מאדם.

קטן הוא בר הפאב של האחים יאן ומארק גיצלטר, שהיגרו לארץ מאזרבייג'ן לפני שני עשורים, אבל מתוכנן בקפידה מושלמת: בקבוקי אלכוהול נבחרים ומובחרים נתונים בשלושה ארונות עץ דמויי חצאי חביות כרסתניות; עשרה ברזי בירות מתנשאים מעל הבר; ולצד כל שותה מניח הברמן בעדינות פאלטה צבעונית המיועדת להחזקת כוסיות וודקה מבית המותג "ואן גוך", שמא יזדקק זה להשקיט נפש סוערת בעזרת שוט מזדמן. בר של אנשים שאוהבים ונותנים כבוד לשתייה, ידענו לומר מיד, ומקום טוב להתפכח בו או להפיג בו רגעים מיותרים של צלילות.

תפריט האוכל חולק אף הוא כבוד ראוי לאלכוהול ולאוהבי האוכל הטוב. שני האחים מבשלים במו ידיהם, וגם יוצאים לעתים תכופות בדאגה מהמטבח כדי לבדוק אם נאות המנות בעיני הסועדים. במנה המכונה טרטר שרימפס הם מגישים חסילונים טריים להפליא, חלוטים לרגע וכבושים בהדרים, בנענע ובפטרוזיליה. שרימפס ורדרד רוכב בחן גם על שולי קערת הגספצ'ו, תענוג קריר ומחיה נפשות עשוי שכבות נאות של עגבניות, עשבי תיבול ולחם. כל כך נעם לנו בשרם המוצק של החסילונים הטריים, שבושלו ביד אוהבת ומדויקת, עד שהזמנו גם מנה של שרימפס בחמאת שום, נוסטלגיה מיושנת וקלאסית מבוצעת באופן מושלם.

את השילוב בין טעמו של נקניק פסטרמה, נקניק בקר ארמני-טורקי מסורתי, לעלי רוקט, גבינת פרמזן ובלסמי מצומצם אהבנו פחות; אבל קדירת ברזל שחורה של מולים בבירת טריפל בלגית, לצד כוס "מרדסו" שהעניקה להם מטעמיה, היתה נהדרת; וטוב ממנה היה הפיש-אנד-צ'יפס, נתחי דג לבן טרי, הדורי בלורית בלילת בירה ומוגשים עם פלחים עבים של תפוחי אדמה מטוגנים ואיולי של פלפלי צ'יפוטלה.

פעמיים כי טוב

יום שלישי בערב. חזרנו אליכן - בת ים קטנה וחבית שיכר מתוקה - כדי לבדוק אם היו אלה רק תעתועי שיכורים או שמא באמת ובתמים מצאנו לנו מקום חדש ונעים לשתות בו דרך קבע. בטיילת של בת ים דלקו נורות רחוב עגולות, שלט הבר זהר באותיות סגול ניאון, ועל הקיר ריצדו בשחור-לבן דמויותיהן של אודרי הפבורן וגרגורי פק מפלרטטים ברומא. מוזיקת הפופ האירופית שהושמעה ברקע היא לא בדיוק כוס הוויסקי שלנו, אבל גם זו נשכחה לנוכח תחושת ההקלה שאחזה בנו בערבו של אותו יום.

בבוקר יום שלישי שעבר דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בחוק המגביל פרסום ושיווק משקאות אלכוהוליים בישראל. החוק, שמטרתו המוצהרת היא להילחם בשתייה מופרזת בקרב בני הנוער, עבר בכנסת בקריאה ראשונה והוחזר לוועדה לתיקונים בדרך לקריאה שנייה ושלישית. בימים שבהם מאשר בית המחוקקים הישראלי את חוק החרם, מרגיש אדם אידיוט וקטנוני לעסוק בכוסו או לדבר בשבחי השתייה, אבל סעיפים מסוימים בהצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת כרגע ועל דעת יוזמיה, עלולים להכחיד את ניצניה הזעירים של תרבות השתייה שהתפתחה בארץ בשנים האחרונות.

איש מחובבי האלכוהול לא יתנגד לתווית שתודבק על הבקבוקים ותזהיר את השותים מנזקי שתייה פוטנציאליים - מי כמוהם יודע שדרך האלכוהול מתפצלת לשבילים המובילים לגן עדן ולגיהנום; לאיש גם לא אכפת אם בפרסומות תוצב דמותה המפתה של דוגמנית או גזרתו העירומה של בקבוק. אבל תקנות כמו "לא ישווק אדם לצרכן משקה משכר ללא תמורה" (סעיף 3 ב') עלולות להעביר מן העולם אירועים מלבבים כמו טעימות יין, תערוכות יין ואלכוהול, ואפילו מנהג פשוט ועתיק יומין כמו מזיגת כוסית חינם בין ברמן ללקוחו. אין תרבות אלכוהול ללא נדיבות, ואין חינוך לתרבות אלכוהול ולשתייה מאוזנת ללא כתיבה ועיסוק במשקאות במרחב הציבורי, שגם אותם מבקשת הצעת החוק להגביל.

ההערכות הפסימיות התחלפו במשך היום באופטימיות זהירה. חברי הוועדה - כך דיווחה משלחת קטנטנה של יבואנים, יצרנים ואנשי אוכל ויין שעלתה לבית המחוקקים להגן על הזכות לשתות - פתוחים לשמוע ולתקן את הסעיפים השנויים במחלוקת. ייתכן שלא ציד מכשפות אלכוהולי עומד לנגד עיניו של המחוקק, טענו החברים בהיסוס, גם לא חוקים דרקוניים שימנעו טיפת עונג מאלה הזקוקים להשראה או לטשטוש קל של קווי החיים.

למשמע החדשות הטובות מיהרנו לפאב להמשיך בחדוות האכילה והשתייה. כך בוודאי יצליח בית המחוקקים להעביר את החוק הזה, וחוקים מגבילי תענוג אחרים, מאחורי גבו של השתיין הממוצע - נוח המזג, חובב ההדחקה ובעל הנטייה לעצלות קלה. הפעם התרכזנו בבירות חיטה, גרמנית ובלגית, לצד וודקה וסלמון כבוש תוצרת בית. מרפדים תחתית צנצנת בשמנת חמוצה דשנה, מוסיפים לה נתחי סלמון כבוש, ביצי סלמון ועלי שמיר וכולאים בתוך הצנצנת הסגורה שמץ של עשן המוסיף טעם חרוך-מעושן לטעמי הים; את נקניקיית הטולוז, עשויה בשר חזיר ובשר בקר ומוגשת עם חזרת, לא חיבבנו בגלל המרקם הדחוס מדי וטעם הלוואי של הגבינה שהתווספה לעיסה. כך נגוז גם החלום להזמין נקניקיית בראטוורשט באורך חצי מטר, זו היושבת בתפריט תחת הכותרת "לרציניים בלבד". למה להזמין בשר כשהתפריט משופע בדגים ובפירות טריים ואלוהים חנן את הטבח ביד רגישה להם? קדירת פירות ים - סרטנים כחולים, מולים, שרימפס וקלמרי בציר של יין לבן - ענתה על כל הציפיות. נשתה ונאכל עד בלי דעת בטרם יבואו גזרות חדשות.

KEG, בן גוריון 61 בת ים, 03-5062262 ,www.restopubkeg.com



ה-KEG בבת ים: בניגוד לכנסת, מקום של אנשים שנותנים כבוד לשתייה.


קדירת פירות ים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו