בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פירות אסורים: המלחמה העקובה על העכוב

בעקבות פתיחת העונה, חוזרים אל המלחמה העקובה על העכוב: זו חזית של נשים, של מסורת ושל קרקפות בשרניות הקרויות בפי גברים "ביצים"

25תגובות
צריך לנצל את האדמה בזהירות מתוך מחשבה על יבול השנים הבאות. קטיף העכוב
אייל טואג

בכל שנה, בדיוק בתקופה הזאת, בחודש הקצר שבין היחלשות הגשמים להנץ האביב, נהגו סמיה וחברותיה לכפר הצפוני לשכור מיני-ואן ולצאת באישון לילה אל שדות הבר בחיפוש אחר קוצי העכוב הצעירים. עשר נשים נדחקו אל ספסלי מונית העשבים בשלוש לפנות בוקר והפליגו בדרכן אל שדות הבר בדרום, בצפון או בכיוון השטחים, ממשיכות בכך מסורת שהתחילה בזמן אמות אמותיהם ותימשך, כך הניחו תמיד, לנצח.

רק שנצח הוא לא מה שהיה פעם. אזורי הספר הולכים ומתמעטים, וחלק גדול מעשבי הבר והמאכל שנהגו הערבים לקטוף ולאכול במשך מאות שנים מוגדרים היום כצמחים מוגנים האסורים בקטיף. אקולוגים טוענים שקטיף מרובה של צמחים כמו העכוב (או בעברית "עכובית הגלגל") וזעתר כבר הביא אותם לסף הכחדה.

אבל בעיני האנשים שקטפו את הצמחים האלה מקדמת דנא ולמדו מאבותיהם שצריך לנצל את האדמה בזהירות מתוך מחשבה על יבול השנים הבאות, נתפס החוק הזה כמעט כחוק אנטי ערבי. לא שהיה להם הרבה מה לעשות. נוכחות הפקחים והקנסות הגבוהים המוטלים על הקוטפים - בחודש שעבר נקנס תושב ואדי ערה ב-5,000 שקל על קטיף זעתר - הפחידו חלק מהנשים, וגם מספר נהגי מוניות שמסכימים לקחת את החבורה הולך ופוחת. אבל השבוע, בתום חורף שחון שדחה את מועד תחילת הקטיף, יצאו סמיה ובני משפחתה לפיקניק חשאי של קטיף אסור.

קטיף עכוב
אייל טואג

היציאה

סמיה, נרגשת, היתה מוכנה כבר בשבע בבוקר, מצוידת בנעלי ספורט נוחות, דלי וסכין מאכלת גדולה. קשה ככל שתהיה המשימה - והפקת סיר קטן אחד של תבשיל עכוב דורשת כמעט יום שלם של עבודה מפרכת בשדה ובמטבח - היא אוהבת את הימים האלה של השוטטות בחיק הטבע בחיפוש אחר עשבי הבר. שאר בני המשפחה - אחים, אחיות, גיסות ואחיינים - התארגנו בעצלתיים, ובדרך אף עצרו אצל הקצב להצטייד בבשר.

ביציאה מהכפר לכיוון השדות עצרו את הרכב המשפחתי במחסום משטרתי שבו התבקשו להציג תעודות זהות. העלבון ברכב גדול. איפה נשמע כדבר הזה שאזרחים צריכים להציג מסמכים מזהים בכל פעם שבה הם עוזבים את ביתם? בדרך לאתר הקטיף התעוררו עלבונות נוספים; אחד מהאחים, למשל, ניסה בשבוע שעבר להיכנס עם חבריו לאחד הפאבים במושבי הסביבה והוסבר לו בפשטות שערביי הכפר לא רצויים.

במהלך הנסיעה קשה היה להחמיץ את הקרחות הגדולות שמותירות בשטח העבודות לבניית תוואי כביש חוצה ישראל. כל יושבי האוטו משוכנעים שאפילו פשיטה של מאות משפחות רעבות על עשבי הבר המוגנים היתה מזיקה פחות לתפוצתם בהשוואה לעבודות האלו, או למרוצתם הדורסנית של עשרות הג'יפים על הגבעות. אורלי, אשתו הראשונה של אחיה של סמיה שהתאסלמה לפני למעלה מ-20 שנה, הוסיפה את תיאוריית הקונספירציה: ברגע שבו התחילו היהודים לגדל באופן מסחרי צמחים כמו זעתר ועכוב ירדו הגזרות החדשות על ראשם של הערבים. הכלכלה מניעה את העולם, נאנחו כולם, גם את הסכסוך היהודי-ערבי.

קטיף עכוב
אייל טואג

הקטיף

על הגבעות המכוסות בפלומה ירוקה פרוותית משתוללת עכשיו פריחת הקידה השעירה. "דולק", מלשון עששית, מכנים את הצמח הזה בערבית, בהתייחס לאופן שבו הוא מדליק את הגבעות בכתמים צהובים ומזכיר את הדרך שבה מוארות גבעות פרובנס על ידי הלבנדר הסגול. בין שיחי הקידה מסתתרים מקבצי רקפות ותפרחות אדומות אחרונות של כלניות וצבעונים. פריחת הפרחים הצהובים מסמלת את בוא הקיץ.

המשפחה התפזרה על הגבעות. סמיה בלתי נלאית. היא טופפה על חלוקי הנחל הקטן, מסיטה הצדה זרועות דוקרניות של פטל, מעפילה על הגבעות בעיקשות מתנשפת וצולחת שדות חיטה ירוקים. גברי המשפחה הזריזים יותר שימשו כגששים - הם איתרו את העכוב והמתינו סמוך אליו ליד המיומנת שתעקור אותו מהשורש.

העיניים כוונו כל הזמן כלפי מטה, כדי לזהות את התפרחת הירוקה-אדמדמה של קוצי העכוב. ברגע שבו זוהתה הושטו הידיים עטויות הכפפות אל הסכין, חפרו במיומנות מתחת לשורש וחילצו ממנו את החלקים האכילים. כשנתקלה בענפי הזעתר הכסופים העבירה סמיה את הלשון בתאוותנות על השפתיים, ממלמלת משהו על התאמתם המושלמת לבשר הממתין למטה במכונית, והקפידה לגזום מעט ומשיחים שונים רק לצורכי השעה. משאר עשבי הבר הנקרים בדרך - גרגיר נחלים, עולש וג'דה - התעלמו. היום היה יומו של העכוב.

המנוחה הקטיף העכוב
אייל טואג

המנוחה

חמש שעות ארוכות של קטיף הניבו שני שקים גדולים ויפים של עכוב. המשפחה היתה מרוצה. השמיכות נפרשו, מתקני הגריל נשלפו וריח פחמים עלה מהם. הגברים צלו פרגיות, נקניקיות, קבב מתובל וצלעות כבש קטנטנות וורדרדות. רק בזמן הארוחה בחיק הטבע, העירה אחת הגיסות, יכולות הנשים להתרווח לאחור ולהותיר את מלאכת הכנת האוכל בידי הגברים. סמיה הטילה בשמחה את גופה על הדשא והתמסרה לאחיינים הפעוטים. העבודה הקשה היתה עוד לפניה. בדרך חזרה הטמינו את שקי העכוב במכוניתו של מי שנראה הכי יהודי.

עכוב
אייל טואג

ההכנה

הטלוויזיה דלקה בחדרה של סמיה, שאותו היא חולקת עם אחות נוספת, שגם היא לא נישאה ונותרה כמוה בבית האח הבכור (בבית מתגוררות חמש נשים - שלוש אחיותיו ושתיים הנשואות לו). על המיטות, על הרצפה ועל כיסאות נמוכים ישבו נשות המשפחה ועסקו בקילוף הקוצים הקטנים של העכוב בעודן צופות בטלנובלה בערוץ התוניסאי.

בחדר הזה, מול סרט מצרי או תוכנית הבישול של "שף רמזי" - שום קשר לגורדון רמזי אלא לשף רמזי נדים שווירי מלבנון, הידוע בטבחי ערב - נעשות רבות מהעבודות השחורות של המטבח. בחג הקורבן, למשל, לאחר שהטלה המשפחתי נשחט בחצר הפנימית ונתלה על אנקול ברזל כבד לניקוז הדם, פורשות הנשים לחדר זה ומפרקות אותו לחלקיו. הגברים, כמעט כמו חבורות הציד משחר ההיסטוריה, צולים באותו זמן על הגריל את חלקי הפנים - אשכים, כבד, טחול וריאות - שהם במיטבם זמן קצר לאחר השחיטה, בעודם רכים וחמים. לפני שבועיים ניקו ופילטו כאן את בשרו של כריש שהעלו חברים דייגים, עוד פעולה אסורה בעיני החוק ומותרת בעיני מי שרואה בניצול מתנות האדמה והים חוק אלוהי.

העכוב
אייל טואג

הבישול

לקרקפת העכוב, החלק הטעים ביותר שמוקף בפלומת שערות דקיקה, קוראים בערבית אשך או ביצה ויש אפילו המייחסים לו תכונות של הגברת האון. בכלל, מכיוון שלעכוב יש טעם בשרי-קוצי מוזר, ייחודי רק לו ולא דומה לשום דבר אחר, הוא נחשב למאכל החביב על גברים, מה גם שנשים הן הפועלות הראשיות של מציאתו והכנתו לבישול. אם מכינים ממנו תבשיל דמוי סינייה, משאירים את הקרקפות ואת גזעי הגבעולים שלמים, מוסיפים טחינה ואופים בתנור. אפשר גם לחתוך את גזעי הגבעולים והקרקפות ולטגן אותם קצרות במחבת עם שמן זית ובצל, ויש המוסיפים למחבת גם ביצי עין. אז הופך העכוב לאחת מאותן תוספות המפארות את עדינותן של הביצים, כמו קוויאר, כמהין או נתח בשר. על הוספת העכוב לתבשילי בשר כבש חלוקות הדעות במשפחה. יש מי שאוהב, ויש מי שחושב ששני הטעמים הדומיננטיים מפריעים זה לזה.

הכתבה פורסמה לראשונה בשנת 2011



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו