בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת אוכל | הביתה

חדר האוכל בקיבוץ העוגן עבר בימי חייו לא מעט גלגולים - כמעט כמספר גלגוליה של התנועה הקיבוצית כולה. היום הוא משמש השראה לבית קפה-מעדנייה השוכן למרגלותיו

תגובות

החלל הגדול של חדר האוכל בקיבוץ העוגן, פעם לבו הפועם של הקיבוץ ומוקד עלייה לרגל שלוש פעמים ביום, משמש היום זירת הרקדה של ריקודי עם. הרוקדים נאספים פעמיים בשבוע בשעות הערב, ואת מקום שטיחי הקיר האידיאליסטיים והדמויות הפיגורטיביות בציוריהם של אמני הקיבוץ תפסו כרזות של שמעון המרקיד, המפארות בצהוב צעקני וזול-פונטים את שמו. החלונות הרחבים שנקרעו בקירות הבטון עדיין חולשים ממרום הגבעה על שבילי הקיבוץ, תיבות הדואר שבאכסדרה עדיין משמשות את החברים, אבל משולחנות ומכיסאות העץ, פעם פאר היצירה של מפעל "שמרת הזורע" ומושא קנאתם של קיבוצים שכנים, נותרו רק דוגמאות מעטות ומהוהות, והתבליט המפואר שיצר האמן שרגא וייל בחזית המבנה נדמה קודר ועגמומי.

"חדר האוכל החדש", מכנים עדיין חברי הקיבוץ את מבנה הבטון המודרניסטי המרשים, שבנייתו נשלמה ב-77', בחגיגות ה-30 שנה לקיבוץ. בין כתליו של "חדר האוכל הישן" ריחפו עדיין רוחות הרפאים של מנות הצנע שמשלו בכיפה בשנות ה-50 המוקדמות: ריבה במקום סוכר בתה, לחם מרוח בתערובת של מרגרינה וגבינה לבנה וחצי ביצה קשה לנפש. בשר אכלו במשורה, רק כשהשתוללו ברפת מגיפות, כשנפל אחד החברים למשכב או כשהרהיבו צעירים עוז, סחבו תרנגולת מהלול ובישלו אותה בהיחבא על פתילייה. אחר כך באו ימים של שפע, חדר האוכל החדש, שתוכנן ונבנה על ידי מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי, נחשב לאחד הדוגמאות המפוארות ביותר של בני מינו, ומבשלות אגדתיות הכינו לחברים מנות שהתבססו בחלקן על מורשת המטבח ההונגרי והצ'כוסלובקי: אטריות עם פרג או עם כרוב; תבשילי גולאש; "צ'סקה קניידל", כופתאות בצק שהוגשו עם צלי בקר באירועים מיוחדים; ו"תפוחים צרפתיים", הגרסה המקומית למאפה שכבות הונגרי של תפוחי אדמה, נקניק, שמנת וגבינה מותכת.

זר לא יבין זאת, אבל על לשונם של בני הקיבוץ ממשיכות להתגלגל בתאווה מילים כמו "גבינת תינוקות" (פשטידת גבינה, סוכר ותמצית וניל שהוכנה לפעוטות בחדרי הילדים); "שלישקלך" (כופתאות תפוחי אדמה מטוגנות בפירורי לחם); "קייזרשמרן" (פיסות בצק בלינצ'ס מטוגנות ומוגשות עם תרכיז פטל); ואפילו הרפרפת המפורסמת - קינוח תלת-שכבתי של פודינג שוקולד, פודינג וניל צהבהב וג'לי תות - זוכה ליהנות בחלוף השנים מהילת העידון שהוסיפו לה תבליני הנוסטלגיה והגעגועים.

ב-2002 נסגרו דלתותיו של חדר האוכל בקיבוץ העוגן בפעם האחרונה. שנה קודם לכן, כשהחלו תהליכי ההפרטה בקיבוץ, שפעם היה אחד מהקיבוצים העשירים בארץ ונקלע למצוקה כלכלית קשה, עוד ניסו פרנסיו להעביר את הפעלתו לידיים חיצוניות. אבל חברי הקיבוץ - אנשים מבוגרים שעזבו את אירופה בגיל צעיר ומעולם לא למדו לבשל בעצמם, ובנים שנולדו לתוך הווי חדר האוכל הקיבוצי - התקשו להסכין עם תשלום עבור מזונם היומי. בתום שנה בלבד נמלטו מפעילי הקייטרינג על נפשם ודלתותיו של חדר האוכל, ככזה, ננעלו לנצח.

ד"ש מאורנה ואלה

היום מנשבות בקיבוץ רוחות חדשות. המצב הכלכלי מתאזן לאטו, הבנים שבים הביתה, שכונת הרחבה חדשה עתידה להיבנות בקרוב ובחורשה סמוכה לשער הקיבוץ צצו בימים אלה שבעה-שמונה אוהלי מחאה. גם צעירי קיבוץ העוגן שותפים לנס המחאה. מתחת לגווייתו המתנשאת של "חדר האוכל החדש" פועל בית קפה-מעדנייה נחמד מאין כמותו: וילונות תחרה לבנים מקשטים את מרפסת הזכוכית; אגרטלי פרחים וקערות פירות טריים מונחים על השולחנות; ועל כר הדשא הרחב שבחזית פזורים צעצועים לילדים.

מיכל גרציא, ילידת מושב צור משה הסמוך, מפעילה קייטרינג מצליח לאירועים פרטיים כבר למעלה מעשור. תחילה שכנו מטבחי הקייטרינג בחצר המשק המשפחתי, לאחר מכן הועתק מקומם למחסניו האחוריים והנטושים של "חדר האוכל החדש" בקיבוץ העוגן, ובהדרגה צמחו גם המעדנייה ובית הקפה. מי שנמשך לניחוחות ששבו ועלו מאזור חדר האוכל ביקש לרכוש דבר-מה לאכילה הביתה. מי שחפץ באוכל מוכן שאל אם אפשר להזמין גם כוס קפה וכך התגלגלו הדברים מעצמם. מדי יום מציעים גרציא והשף דניאל אלוני, יליד קיבוץ מזרע שעבד בבית הקפה התל-אביבי "אורנה ואלה", מבחר אוכל ביתי וטרי לרכישה הביתה ותפריט חינני של ארוחות קלות ומיני מאפים ליושבים במקום.

תפריט בית הקפה מחולק על פי ענפי משק הקיבוץ המסורתי. באגף תוצרת המשק והדיר מככבת ארוחת בוקר של רפתנים - ביצה קשה או רכה נתונה בביצייה כתומה וזרויה במלח גס מוגשת עם פלחים גסים של עגבניות, מלפפונים ובצל ירוק; באגף חדר הילדים מופיע ה"בונדאש", לחם מטוגן מוגש עם שוקולד השחר או סירופ מייפל, שפעם היה מושא תאוותם של ילדי הקיבוץ והוגש בארוחת בוקר של שבת; באגף הגד"ש (גידולי שדה) מופיעים סלטים טריים ויצירתיים ויש גם אגף המוקדש לתוצרת הלול וסלי פיקניק ושמיכות שאפשר לשאול לטובת טוזיג על הדשא (לשוכני הדשא כדאי עד מאוד לטייל לבית התרבות הסמוך, עוד פנינה ארכיטקטונית נפלאה של סוף שנות ה-60). את מקום המרגרינה ואבקת המרק מחליפים שמן זית ועשבי תיבול טריים, הקריצה לעבר עשויה בטעם טוב והידיים העוסקות במלאכה רגישות ומוכשרות.

משה בתיבה, הקאמבק

בימי שישי ושבת מגיעה המחווה לעבר לשיאה, עם תפריט מיוחד המוקדש למנות בהשראה נוסטלגית. ה"פלושקס", הלוא הם ה"שפצלה" בנוסח הגרמני-אוסטרי, הם נטיפי בצק מוגשים עם ראגו של בשר עגל ושבבי פרמזן; בטעמן של קציצות הבשר הדשנות ניתן עדיין למצוא הדים קלושים לטעמן הילדותי של הקציצות הקיבוציות המפורסמות, שנצלו במגשי נירוסטה גדולים והכילו שפע לחם ומעט בשר. הקציצות, כמו גם מנת ה"עוף על הדשא", מוגשות על מצע פתיתים ירוקים מתובלים בפסטו עשבי תיבול; בסלט הגזר החי מחליפים קמפרי ונענע את מקומם המסורתי של תפוחי העץ והצימוקים; ויש גם "משה בתיבה", נקניקיות בשר עגל מוגשות עם בצל מקורמל וסלט כרוב; לביבות נהדרות של חצילים ומנצ'גו או לביבות כרובית וגבינת פטה; עוגת ביסקוויטים ושקיות הפתעה לילדים. מי ששורשיו בהתיישבות העובדת יתענג על המחווה הטעימה למזונם של האבות המייסדים, מי שידע אבות מזון אחרים ישמח בפשטות על האוכל הטוב.

"המטבח של גרציא" אינו מחליף את מקומו של חדר האוכל בחיי הקיבוץ המתחדש, וגם לא מתיימר לעשות זאת. אבל סביב בית הקפה המודרני נוצרו חיים חדשים. בשעות הבוקר מגיעים אבות ואמהות צעירים, מובילים פעוטות בעגלות לול מסורגות של פעם, כדי לסעוד את לבם בפת של שחרית. קשישות רכובות על קלנועיות עוצרות לקפה ומאפה של בוקר, ויש גם מי שנוטלת כיסא ומתיישבת לצד הקופאיות הצעירות כדי לפטפט ולרכל כמו בימים עברו.

יונה פלד, בן 81, עבד פעם במוסך הקיבוץ כמכונאי והיום מתקן קלנועיות בבניין הסמוך. מדי יום בשעה אחת בצהריים, כשהגוף מתעייף מעמל היום, הוא נכנס לבית הקפה כדי ללגום כוס קפה ולהשיב את נפשו. מרים ושמעון הראל, שעברו לקיבוץ לפני 30 שנה מהעיר הגדולה, מקפידים עדיין להתלבש ליציאה בבגדי חמודות של ערב שבת; וציפקה רותם, כי אין קיבוץ בלי ציפקה, עוברת כדי לקחת מגשי אוכל לאורחים.

המטבח של גרציא, קיבוץ העוגן, 8943942-09



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו