בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

24 שעות במג'דל שמס

לאכול בבית אבן יפהפה מהמאה ה-19, ליהנות מסצנת חיי לילה עם תפריט אירי־ערבי־מקומי ולא לפספס את המאפיות, המתוקים והתוצרת החקלאית

20תגובות
מנות במסעדת אל יסמין
דן פרץ

סועאד אל־שעאר (למשפחת מדח) עורכת את השולחן ומתחילה להניח עליו את המנות: קובה מטוגן מעשה בית; סמבוסק ממולא גבינה ותרד; זנקה (מלשון קטן), שהם כדורי בורגול ובשר מבושלים בלבן; מג'דרה נפלאה; מנסף; מקלובה עוף; תבשיל קיץ של במיה בעגבניות; ואורז מבושל עם אטריות מטוגנות ומוגש עם אגוזי פקאן פריכים. לפני עשר שנים איבדה אל־שעאר את בעלה ואבי ילדיה בתאונת עבודה באתר בנייה בתל אביב. לפני חמש שנים החלה האשה יפת החיוך לבשל כדי לפרנס את שלושת ילדיה (הבכור עובד אף הוא בבניין באזור המרכז). הלקוחות העיקריים הם תושבי הכפר, המגיעים לקחת מגשי אוכל ביתי שבישלו ואפו ידיה המוכשרות של סועאד, אבל בהזמנה מראש אפשר גם להגיע לאכול במקום.

סאפאר טס, מגדל של קופסאות פח מעשה ידי אומני הברזל המפורסמים של הכפר
דן פרץ

סועאד וילדיה מתגוררים בקומה העליונה של בית האבן היפהפה שהוקם במאה ה–19, אחד הבתים הבודדים שנבנו בסגנון הישן ונותרו עומדים על כנם. בקומה התחתונה המשמשת לאירוח יש מבוך חדרים יפי דלתות עץ עתיקות משופצות וקורות עץ כבדות קבועות בתקרה. על מדפי אבן בנישות שבקירות מונח אוסף מרשים של קערות וסירי ברזל כבדים ועתיקים, שנוצרו פעם על ידי אומני הברזל המפורסמים של הכפר. גולת הכותרת בעבודתם של חרשי הברזל המקומיים היה החנג'אר מגדלני, פגיון מעוקל בקצהו, שיצא לו מוניטין בכל המזרח התיכון.

גם הסאפאר טס, מגדל של קופסאות פח היושבות זו על גבי זו ואוטמות זו את זו נוצר על ידי אותם אומנים ונועד לנשיאת סעודת הצהריים לשדות. כשמזג האוויר מאפשר — ולמגדל השמש הגבוה אקלים משל עצמו, שאינו קשור לעמקים ולמישורים שמתחתיו — יושבים לאכול בספק מרפסת ספק חצר פנימית, טובלת בגינת פרחים מקסימה ומשקיפה אל נוף בתי היישוב ההררי. לשון כבש ומעיים ממולאים באורז ובשר הן שתי מנות חגיגיות מיוחדות שצריך להזמין מראש.

ג'ין־טוניק, חומוס ובייקון

מבעד לחלונותיו של הבר האירי הגדול בוקע אור צהוב חמים. גם כששאר הארץ נאנקת תחת עולו של חום כבד, במורדות החרמון מנשבת רוח קרירה, ועננים לחים החולפים דרך הרחובות והגגות בעיירה הגבוהה משווים לה מראה סוריאליסטי, משל היתה לונדון בתקופה שבה פעל בסמטאותיה ג'ק המרטש. גרין אפל, הבר האירי ספון העץ, מציע ברז גינס — מוקד משיכה בינלאומי לעובר אורח מזדמן ולהולך בדרכים הרריות מאובקות — ותפריט אירי־ערבי מקומי, כולל צלחת של מאפים, פטאייר וספיחה, מבית סבתא.

וואי בר במג'דל שמס
דן פרץ

why, הבר השכן רחב הידיים שבו מרפסת עץ נעימה, הומה אדם גם בערבים חלשים יחסית של אמצע השבוע. "למה why?" תוהים השותים לפשר השאלה הנצחית המגולמת בשמו של המקום. "כל מה שקשור למקום שבו נולדנו אפוף סימני שאלה, כמו מי אנחנו, למי שייך המקום הזה ושאלות אחרות של זהות", עונה הברמנית האדיבה. שותים כוס ג'ין־טוניק עם פלח מלפפון טרי. תשובות אינן נמצאות גם בתחתית המשקה הזה, ועוברים ללגום כוסית פילזנר אחרונה באפרה סקי, עוד בר מקומי חביב שבתפריטו דרים בכפיפה חומוס, שקשוקה, ארוחת בוקר אנגלית וכריך בייקון. סצנת חיי הלילה של מג'דל שמס היא כבר עובדה מוגמרת, למרות מתחים בין־דוריים ודתיים במה שהיתה עד זה מקרוב חברה שמרנית וסגורה, אבל היא לא השינוי היחיד המתחולל בחייהם של תושבי הכפרים הדרוזיים שבצפון רמת הגולן.

אין פרנסה בתפוח

בין שורות עצי התפוח, סמוך לבאר החפורה בקצה החלקה, ובעיקר באזורים שבהם מרשה עלוות עצי התפוח לקרני השמש לחדור, שתולים שיחי עגבניות, חצילים, במיה, לוביה ומיני ירקות וקטניות אחרים. פאיז אבו ג'בל — תושב מג'דל שמס שפרנסתו עדיין על חקלאות — נהג לשתול מדי שנה מעט ירקות לצורכי המשפחה בין עצי התפוח הזהוב והסטרקינג. בשנתיים־שלוש האחרונות הפכו הירקות למקור הפרנסה הראשי שלו. "אין יותר פרנסה בתפוח", אומר איש האדמה הקשיש.

מאז נסגרו השערים לסוריה (התפוחים שמגדלים תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן שווקו במשך שנים לסוריה, למרות הגבולות הסגורים בין שתי המדינות), משווקים תושבי הגולן הדרוזים את התפוחים לישראל ומתקשים להתמודד עם המחירים הנמוכים בשוק המקומי. יש מי שעוקר מטעי תפוחים ותיקים, ואחרים — כמו פאוזי — מתקשים לוותר עדיין על עצי הדובדבן והתפוח המשפחתיים ומנסים למצוא את מטה לחמם במבחר ירקות הנמכרים בסוכות מאולתרות לאורך הדרך בין מסעדה למג'דל שמס.

מטע התפוחים של פאוזי
דן פרץ

_______________________

פנקס כתובות לחופשה קצרה במג'דל שמס

מלון נרקיס — המלון המשפחתי הקטן מציע 21 חדרים צנועים ונעימים. המיקום, גבוה בקצה היישוב על הדרך המובילה לחרמון, אידיאלי ליציאה לטיולים באזור. חדר ללילה ליחיד, כולל ארוחת בוקר מסורתית, 350 שקלים.

מסעדת אל־יסמין לאוכל עממי — המסעדה הביתית המקסימה של סועאד אל־שעאר. בהזמנה מראש 6651199–050

ממתקי אבו ג'בל — אחת מהקונדיטוריות הטובות ביותר בארץ מציעה כנאפה טרייה ומגשי בקלאווה מצוינים, שמזכירים את בתי הבקלאווה המפורסמים שמעבר לגבול הסורי. מול מלון הנרקיס,  6871515–04

מאפיית הגולן — מאפייה משפחתית שאופים בה על גבי סאג'ים גדולים מיני מנקיש (עם ממרח פלפלים, זעתר, גבינה, סומאק ובצל) ופטאייר ממולא בתפוחי אדמה או בתרד בר. 7405333–052

שוק יעפורי — אחד משוקי האיכרים המקסימים ביותר בארץ. בדוכנים הקטנים מוכרים בני האזור תוצרת חקלאית טרייה (דובדבנים, תפוחים ופירות נשירים אחרים בעונתם, ובשנים האחרונות גם ירקות) לצד תוצרת חקלאית משומרת. דבש דבורים (מכוורות הנמצאות באזור הצמחייה המיוחדת של החרמון); דבש חרובים, תאנים או ענבים; כדורי לבנה משומרים בשמן זית; צימוקים; סומאק ועוד. ליד קבר נבי יעפורי (בין מג'דל שמס למסעדה). כל יום, משעות הבוקר עד אחרי הצהריים.

Green apple Bar— בר אירי מרווח המציע גינס מהחבית, מבחר וויסקי ותפריט אירי־ערבי מקומי. 6871400–04

Why Bar — אחד הברים הפופולריים ביותר במג'דל שמס, מציע תפריט קוקטיילים ואלכוהול גדול ואווירה ידידותית. 2420094–052

דבש חרמון — דבש צמחי בר שרודה ראבח ראמז בעונות שונות במורדות החרמון. 6983605–04, 7750310–050

טחנת קמח החרמון — קמח ומוצרי חיטה אחרים (כמו בורגול, גרישה ופריקה) המיוצרים מחיטה מקומית. 5494953–050



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו