בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שומרי הזרע: האנשים ששומרים על האוצרות החשובים ביותר למין האנושי

יש יותר מ–400 אלף צמחים בכדור הארץ, אבל בני האדם פיתחו תלות מדאיגה בשלושה בלבד. הסימפוזיון המסורתי למזון ולבישול באוקספורד הוקדש השנה לסוגיית שימור הזרעים וטיפוחם, ולשאלה כיצד ניתן להגן על משאבי המזון של המין האנושי מפני שינויי האקלים — ומפני המין האנושי עצמו

8תגובות
תגית מצויה, עשב בר ממשפחת השלמוניים. העטרה היפה משמשת להפצת הזרעים ברוח

"אני מאמין שמספר הרציחות הספרותיות אצלנו בגן עומד כרגע על ארבע", אמר בכובד ראש ד"ר סיימון היסקוק, מנהל הגן הבוטני של אוקספורד. הגן הבוטני היפהפה — שהוקם ב–1621, אחד הראשונים מסוגו בעולם — מתהדר לא רק בגופות ספרותיות ובכרי דשא ששימשו כזירה לפעילותם של בלשים ופושעים, אלא גם בעצים ובצמחים שהעניקו השראה לכמה מהספרים המפורסמים בעולם. הסיור שערך היסקוק למשתתפי סימפוזיון האוכל השנתי של אוקספורד, שנערך בתחילת החודש בעיר האוניברסיטאית האנגלית, התמקד בחלקת הגן המוקדשת ל"צמחים ששינו את העולם" (צמחי מאכל ומרפא, או צמחים ששימשו לתעשיות ולמלאכות שפיתח המין האנושי) אבל לא פסח על עץ התות הזקן, שבין ענפיו ישב חתול הצ'שייר של אליס קרול; על העץ שבצל קורתו ישבו ליירה, וויל והדמונים מטרילוגיית "חומריו האפלים"; ועל קרחת היער שבה שכן עד לא מזמן העץ החביב על טולקין, שהיה אורח קבוע בשבילי הגן עתיק היומין.

"עץ האורן השחור שצמח כאן מאות שנים קרס ב–2014", אמר היסקוק, והצביע על הסימנים שנותרו עדיין מהמפץ הגדול על חומת הגן העתיקה שנבנתה במאה ה–17. העץ הכביר, עבות גזע ותמיר צמרת, שימש השראה לדמותו של זקן־עץ, זקן רועי העצים של הארץ התיכונה. "יש לנו זרעים של העץ הנדיר הזה", המשיך היסקוק, "ואנחנו מתכננים לשתול עץ חדש במקומו של זה שקרס. העבודה החשובה ביותר שלנו היא לחנך את הציבור עד כמה צמחים חשובים לעולם. אין חיים אורגניים ללא צמחים, והתפקיד שלנו הוא להזכיר לציבור עד כמה חשובים הצמחים — ומתוקף כך הזרעים — לחיי האדם ולכוכב הלכת שלנו. צמחים בעלי פרחים מזינים אותנו. 70% מהמזון האנושי מגיעים ישירות ובעקיפין מזרעים".

הסימפוזיון האוקספורדי למזון ולבישול, שנוסד בשנות ה–70 של המאה שעברה בידי ההיסטוריון תיאודור זלדין והדיפלומט וחוקר האוכל המנוח אלן דיווידסון — הוקדש השנה לנושא הזרעים. בשנים האחרונות מתקיים הכנס השנתי במשך שלושה ימים של חודש יולי בקולג' סיינט קתרין, קולג' מודרני שתוכנן על ידי הארכיטקט הדני ארנה יאקובסן. מבני הבטון והזכוכית המרשימים נבנו במחשבה על אצירת חום; שינויי האקלים של העשורים האחרונים לא הובאו בחשבון, ובבניינים המיועדים לשימור אסור להתקין אמצעי קירור או אוורור. אבל גם מרחצאות הזיעה המשותפים של המשתאות העליזים — הכנס התפרסם בארוחות ובאירועים קולינריים, הנערכים על ידי טובי השפים והייננים בעולם ושוברים את שגרת ההרצאות והפאנלים המלומדים — לא הרתיעו 250 היסטוריונים, אנתרופולוגים, עיתונאים, בוטנאים, מטפחי זרעים, שפים, אופים, מבשלי שיכר וחובבי אוכל, שהגיעו מכל רחבי העולם כדי לחלוק ידע ואת ההנאה שבהתרועעות סביב שולחן של מזון ומשקה.

תנו לי מוטציה

"בעולם קיימים יותר מ–400 אלף צמחים, ואחד מתוך חמישה נתון כרגע באיום", אמרה ד"ר אלינור ברמן מבנק הגנים מילניום בגני קיו. "50 אלף מהצמחים האלה הם צמחים אכילים, אבל בני האדם פיתחו תלות מדאיגה בשלושה מהם — חיטה, תירס ואורז. 60% מצריכת המזון האנושית נסמכים על שלושת הצמחים האלה, והם לא תמיד מותאמים להתמודד עם שינויי האקלים והסביבה".

גזר זהוב, אחד מקרובי הבר של הגזר התרבותי. הזרעים נלקחו מאוסף הזרעים של בנק הגנים הישראלי במכון וולקני, וצולמו ביחידת המיקרוסקופיה של המכון

בנק הגנים מילניום, שהוקם בשנת 2000 בגנים הבוטניים הסמוכים ללונדון, הוא פרויקט שימור הזרעים הגדול בעולם. בכספת הבנק שמורים 39 אלף מינים של צמחים הנשמרים בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות, ובתנאים שאמורים להאריך את משך חייהם למשך מאות שנים. "הדלתות בבנק ננעלות במקרה חירום — לא הייתי רוצה להיות שם כשזה יקרה — ובגלל שדה התעופה הסמוך המקום נבנה כך שיהיה חסין בפני התרסקות מטוסים". רבות ממדינות העולם, בהן ישראל, מפקידות בו זרעים לגיבוי. "המקרה של בנק הגנים הסורי, שהוקם מחדש בלבנון ובמצרים, מוכיח שהנושא הזה רלוונטי לא רק בעתיד ערטילאי, אלא גם בהווה. אנחנו מתמקדים בצמחים בסכנת הכחדה, או בצמחים שיש להם חשיבות עליונה למין האנושי, כמו אבות הבר של צמחי תרבות חשובים".

ד"ר אסמונד אסדל, ארכיבאי נוסף של זרעים, הוא העובד הקבוע היחיד ברשימת השכר של "תיבת נח", כספת הזרעים העולמית הנמצאת בסבלברד, ארכיפלג נורווגי באוקיינוס הארקטי. "זה בעצם מחסן", אומר לקול צחקוקים הוויקינג הגבוה והנבוך, שנראה כמי שיעדיף לטפס על קרחון מאשר לדבר בפני קהל. "יש יחידות משטרה וצבא זמינות למקרה הצורך, אבל חלק מהיתכנות הפרויקט היא לשמור אותו בתקציב זול לתחזוקה. הכספת נפתחה במיקום הספציפי הזה ב–2008 כי מדינות רבות בעולם סומכות על הנורווגים שישמרו את נכסי המורשת הכלכליים והתרבותיים האלה, וכי נורווגיה מתאימה מבחינת התנאים — האקלים, הבידוד הגיאוגרפי והיעדר קונפליקטים פוליטיים. הכספת המבודדת, שחצובה סלע, נמצאת בגובה 130 מטר מעל פני הים, ושוררת בה טמפרטורה קבועה של מינוס 18 מעלות. יש בה מערכות מתוחכמות של מעקב וניטור, ובעקבות הפגיעוּת שנחשפה במאי האחרון — בעקבות הצפת מי קרחונים בעקבות שינויי האקלים — נערך בכספת מקצה שיפורים כדי להפוך אותה לחסינת מים לחלוטין".

בכספת שבחוג הארקטי נשמרות דגימות נדירות של זנים נפוצים, צמחי בר וצמחי תרבות, לאו דווקא זנים בסכנת הכחדה. "כל הגנים הדרושים ליצירת תירס נמצאים כבר בתירס הבר", אמר אסדל, "וזו בדיוק הסיבה שחשוב לשמר את המגוון הגנטי הזה". את רעיון שימור המורשת הגנטית בבנקים הגה המדען הרוסי ניקולאי ואווילוב. "רוב בנקי הגנים בעולם נפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה. זה מדהים שוואווילוב הקים את הבנק בסנט פטרסבורג כבר בשנות ה–20 של המאה ה–20. הוא שילם בחייו על אמונתו המדעית, שלא תאמה את הדיסציפלינה המדעית בתקופת סטלין, והמדענים שעבדו בבנק במלחמת העולם השנייה שילמו בחייהם כדי להגן על הזרעים. בתקופת המצור על לנינגרד הם גוועו ברעב בעצמם, ובכל זאת הגנו בחירוף נפש על הזרעים שבבנק מפני פורצים רעבים ולא אכלו מהם כדי להציל את חייהם".

הזרעים המתקבלים לכספת העולמית חייבים להיות זרעים פתוחים, לא זרעי מכלוא, והם נותרים נחלתם של המפקידים. "אחד התנאים לקבלה", הסביר אסדל, "הוא שהזרעים חייבים להיות זמינים למחקר, לטיפוח ולחינוך. לכן חברות פרטיות לא ששות להפקיד אצלנו זרעים, ומי שכן מגיעים הם נציגים של מדינות ושל קהילות כפריות קטנות — כמו אנשי פארק תפוחי האדמה הנידח בפרו. המעמד של הפקדת הזרעים, למרות פשטות המבנה והיעדר הטקסיות, הוא אחד הדברים המרגשים בעולם והתחושה היא באמת שמדובר בנכסי מורשת של האנושות".

חמצה שסועה, אחד מקרובי הבר של החמצה (חומוס) התרבותית ומין הבר היחיד הגדל בארץ ישראל

אחת ההרצאות הפופולריות ביותר בסימפוזיון היתה הרצאתו של החוקר הישראלי פרופ' אסף דיסטלפלד מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, מי שזכה למוניטין עולמי בזכות פענוח רצף הגנום של חיטת הבר. "הייתי מטפח של מלונים ואבטיחים", סיפר החוקר הצעיר לקהל המשועשע. "בשנת 2000 הייתי חלק מהצוות שטיפח את האבטיח האישי נטול הגרעינים. אבל ב–2001 שברו לנו את השוק — מישהו אחר טיפח אבטיח אישי, הפעם עם קליפה מפוספסת שקנתה את לב ההמונים, ואני מצאתי את עצמי מובטל".

חוקר הדלועים שבור הלב פנה בתחילת שנות ה–2000 לחקר החיטה, וקיבל מעבדה משלו באוניברסיטת תל אביב. המחקר שביקש לערוך, בנושא השוואת חיטות בר מאזור הסהר הפורה, אמור היה להתבסס על תוצאות המחקר של קונסורציום עולמי שקיבל תקציב בן עשרות מיליונים לפענוח גנום החיטה, אבל כשתוצאות המחקר הזה בוששו להתפרסם הוא חבר לסטארט־אפ ישראלי קטן מנס ציונה ובעזרת תקציב זעום יחסית — שגייס בהדסטארט פרטי מעמיתיו המדענים — הצליח למפות את רצף הגנום של חיטת הבר. "זה מאפשר לנו להתערב ברצף הגנטי של החיטה ולשנות תכונות של הצמח", הסביר לקהל השומעים המרותק באוקספורד. "היום אנחנו מסוגלים לייצר מוטציות באופן מלאכותי. למוטציות יש קונוטציה שלילית, אבל מוטציות שנוצרו באופן טבעי היו חלק מהמגוון הביולוגי שאנחנו מהללים היום, וחלק בלתי נפרד מאבולוציית החיטה. מוטציה איפשרה למין האנושי לביית את החיטה. מוטציות הן דבר טבעי וטוב בעולם הצמחים".

רחש של אי נוחות השתרר באולם הסימפוזיון. המילים שהס מלהזכירן בימינו — זרעים מהונדסים גנטית — נתלו בחלל האוויר כמו קרובים לא רצויים שהתנחלו לארוחה. בתודעה האנושית, למודת מחלות גנטיות קשות הנגרמות משיבושים בחומר הגנטי, נתפסות מוטציות באופן שלילי. "אפשר להקביל את זה למה שקורה אצל בני האדם, גם אם הגנום של חיטת הבר גדול פי שלושה מזה של האדם", ניסה דיסטלפלד להסביר. "הגנום האנושי מופה ב–2001, ומאז יש התקדמות מרשימה בתחום מניעת המחלות הגנטיות. אנחנו יודעים יותר על הגורמים להן ויכולים לנסות להימנע מהן. מיפוי רצף הגנום הצמחי יכול לאפשר לנו להתעלם ממוטציות שליליות ולהתרכז במוטציות בעלות תכונות חיוביות, כמו יבול גבוה יותר או ערכים תזונתיים משופרים. כשיש לנו מפה של הגנום, אנחנו יכולים לאתר את התכונות האלו בקלות, ולתת למטפחים כלים טובים יותר לטיפוח זנים שייטיבו עם האנושות".

השאלה המתבקשת היא כמובן שאלת האינטרסים הכלכליים. טובה ככל שתהא כוונתם של המדענים, ההיסטוריה הוכיחה שבנושא של זרעים, כמו בנושאים חיוניים אחרים לקיומה של האנושות, האינטרסים הכלכליים נוטים לגבור על אלה ההומניים, ושזרעים משופרים, בהכלאות טבעיות או באופן מולקולרי, נוטים לשמש כאמצעי לכינון מונופול של חברות גדולות, והידע, שאמור להיות נחלת הכלל, נשמר בידי מעטים. דיסטלפלד סבור שדווקא בנושא החיטה, גם אם פחות בתחומים חקלאיים אחרים, יש מקום לתקווה. "קשה להרוויח כסף מטיפוח של חיטה. זה נובע מסיבות היסטוריות של מעורבות ציבורית בתחום, וגם מסיבות ביולוגיות שמקשות על רישום פטנטים לזרעים".

עכובית הגלגל (עכוב), צמח גלגל (הקרקפת מתגלגלת ברוח כיחידה אחת כדי להפיץ את הזרעים) המזוהה עם הגלגל במקרא. צמח שמור, שהחוק שאסר על קטיפתו נתפס כאנטי-ערבי

בסימפוזיון באוקספורד פגש דיסטלפלד את סטיב ג'ונס, מטפח זרעים אמריקאי שהיה הראשון להקים מעבדה־מאפייה חלוצית בוושינגטון שבה עובדים זה לצד זה מטפחי זרעי חיטה, טוחנים ואופי לחם, כדי לנסות להשיב למזון הבסיסי ביותר של האנושות פרמטרים של טעם ושל ערכים תזונתיים. "ג'ונס דיבר יפה על נטייתם של מטפחים ומדענים להעדיף יבול גבוה על פני פרמטרים של טעם ואיכות. הכיוון הזה — להבין אילו מרכיבי טעם ייחודיים היו בחיטת הבר או בחיטה מזנים מסורתיים — ואז לאתר אותם על רצף הדנ"א, ולהשתמש בהם בעתיד לטיפוח זנים חדשים, נראה לי נכון". 

_______________

בנק הגנים הישראלי במכון וולקני הוא הגוף האחראי לאיסוף ולשימור המגוון הגנטי של הצמחייה המקומית. "במכון וולקני אספו ושימרו זרעים, בגלגולים שונים, כמעט מיום הקמתו" אומרת ד״ר עינב מייזליש גתי, מנהלת הבנק, "אבל רק לפני עשור, ולאחר ביקור במכון ואווילוב בסנט פטרסבורג, הוחלט להקים אותו במתכונתו הנוכחית. בעשור הראשון התמקדנו באיסוף זרעים של צמחי בר. רק בשנתיים האחרונות, ואחרי שאספנו מעל ל-95 אחוז מצמחי בר קרובי התרבות המקומיים, התחלנו להכנס גם לתחום איסוף, ריבוי וגידול זרעי מורשת ופרויקטים כמו 'ארץ חיטה'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו