מאפיית החלות הירושלמית "לנדנר" נסגרה לאחר 126 שנה - פינת אוכל - הארץ

מאפיית החלות הירושלמית "לנדנר" נסגרה לאחר 126 שנה

מאפיית לנדנר שנפתחה בשלהי המאה ה-19 על ידי משה דב לנדנר, בן למשפחת אופים מרומניה, פעלה בשכונת בית ישראל בירושלים ונודעה בזכות חלות השבת שלה. בסוף השבוע האחרון היא נסגרה סופית

רונית ורד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חלות של שבת יוצאות מהתנור
רונית ורד

מאפיית לנדנר, שנפתחה בשנת 1893 בשכונת בית ישראל, סגרה את דלתותיה לאחר 126 שנים של פעילות רצופה. המאפייה נפתחה בשלהי המאה ה-19 על ידי משה דב לנדנר, בן למשפחת אופים מצ'רנוביץ שברומניה. באמצע המאה ה-20 התקין בה בונה התנורים משה רוגובסקי תנור לבנים, חמישה מטרים אורכו וארבעה מטרים רוחבו, שנבנה במתכונת אירופאית טיפוסית. רצפת האבן של התנור ושיטת האפייה המיוחדת (הלוע הכביר הובער באש מספר שעות לפני האפייה ואצר בתוכו חום רב) הקנו ללחם של מאפיית לנדנר, ובעיקר לחלות השבת, מוניטין מקומי ובינלאומי. בנוסף לחלות השבת נאפו במאפייה גם חלות לפדיון הבן, חלות לכלה ולחתן ומגוון חלות מיוחדות לחגים ולמועדים יהודים. בימים בהם לרוב תושבי העיר לא היה עדיין תנור אפייה ביתי נהגו תושבי השכונה להכניס לתנור מיני מאפים ותבשילים ביתיים, והתנור הגדול שימש במשך למעלה ממאה שנים כמוקד של חיי קהילה ערים.

זלמן לנדנר ירש את מקומו של אביו משה דב; ומתי לנדנר, נכדו ויליד 1930, המשיך את מסורת האפייה המשפחתית בעזרת צוות קטן ונאמן של עובדים ותיקים ומיומנים. בשנים האחרונות, כשהגיל החל לתת את אותותיו באופה הקשיש, פעלה המאפייה רק לקראת סוף השבוע, ומבחר מיני המאפה הצטמצם לחלות המפורסמות. מתי לנדנר הלך לעולמו בדצמבר 2016. בניו, דובי ועודד, התעתדו תחילה לסגור את המאפייה אבל בסופו של דבר השאירו אותה פתוחה. "זו מחווה של כבוד לאבא שהמאפייה הייתה כל חייו", אמר אז עודד לנדנר המתגורר בארצות הברית. דובי, הבן הבכור ופנסיונר של משטרת ישראל, הופקד על המאפייה המשפחתית, והמתכונת של אפיית חלות רצופה, מבוקר רביעי ועד כניסת השבת, נשמרה. כמו גם המתכון המסורתי, שמעולם לא נוספו לו משפרי אפייה או חומרים משמרים.

מתי לנדנר במאפייה

ביום שישי האחרון גילו לקוחות קבועים, שפקדו את המקום בנאמנות מזה עשרות שנים, דלתות נעולות ושלט שהודיע על סגירתו התמידית של המוסד הירושלמי הוותיק. הסיבה המיידית לסגירתה של המאפייה הייתה קריסתם של חלק מלבני תקרת התנור המקושתת. "התנור מתחיל להתמוטט", מסביר דובי לנדנר, "ובגלל הגודל והמבנה המיוחד יהיה קשה לתקן אותו. צריך לשבור קירות ולבנות אותו כמעט מההתחלה. זו הוצאה גדולה מדי, ואנחנו לא מוכרים מספיק חלות כדי לכסות את העלות. בשנים האחרונות העסק הולך ומצטמצם. בזמן שאני אופה 300 חלות, בגלל שיטת האפייה הישנה שלנו, מאפייה מודרנית ומתועשת יכולה לאפות 3,000 חלות. מחזור האפייה שלנו, מרגע הכנת הבצק ועד שרודים את החלות מהתנור, אורך זמן רב".

עלות שחזור התנור היא לא הבעיה היחידה. בשנים האחרונות שחוזרו ושומרו בארץ מספר תנורים דומים שנבנו על ידי רוגובסקי ובוני תנורים אחרים בני דורו. באתר גשר הישנה שוחזר תנור לבנים שמופעל היום על ידי מסעדת רוטנברג הסמוכה; בקיבוץ איילת השחר חזרו בני הדור השלישי והרביעי למייסדי המשק להפעיל את התנור הישן ששימש את אבותיהם; ובקיבוץ נען פתח האופה גיל טנא מאפייה במבנה בו שכנה המאפייה ההיסטורית של הקיבוץ. במבנה בנען, שהוכרז כמבנה לשימור על ידי המועצה לשחזור אתרים, מחזירים לחיים בימים אלה היום תנור דומה לזה של מאפיית לנדנר (גם אם קטן יותר) במטרה שטנא יאפה בו לחם.

חלות בארון ההתפחה

רוב המבנים בהם שוכנים אותם תנורים היסטוריים מרשימים הם מבני ציבור שאפשר ליישם בהם חוקי שימור. אבל המבנה בו שוכנת מאפיית לנדנר נמצא בבעלות פרטית של המשפחה. וזו אינה כוללת רק את בניו של מתי לנדנר, אלא צאצאים נוספים לתשעת הילדים שנולדו לזלמן לנדנר.

התנור שבנה משה רוגובסקי במאפיית לנדנר בירושלים

"כבר כשאבא נפטר נשמעו קולות במשפחה שרצו לסגור ולממש את ערכו הנדל"ני של הנכס", אומר דובי, "ואני יכול להבין אותם. הסכם משפחתי שנערך ברוח טובה במשפחה לפני ארבעים שנה דיבר על המשך הפעלתה של המאפייה כל עוד אחד מהבנים של זלמן הפעילו אותה, ואבא היה האחרון שבהם. נותרה רק אחות אחת בחיים. גם אני לא התכוונתי להתמסר למאפייה, אבל על ערש דווי ביקש אבא שאמשיך עד כמה שאפשר והמקום הזה סוחף אותך. המשפחה המורחבת, שהמורשת התרבותית של המקום חשובה לה, הסכימה להשאיר אותה פתוחה, אבל עכשיו הגענו לנקודת אל חזור. אין יותר היתכנות כלכלית להפעלת המאפייה, ואני מקווה שלפחות יימצא מי שירצה להציג את המכונות הישנות כמו המלוש והמיקסר. פעם חלמנו לפתוח בחלל המאפייה מוזיאון לתולדות הלחם והאפייה המקומית, אבל בכל מקרה קשה להאמין שזה יכול היה לקרות פה, בשכונה שהפכה עם השנים לחרדית".  

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ