מסע קולינרי בתאילנד |

בממלכת מיליון שדות האורז: המסעדות של צ'אנג מאי

גם בעולם גלובלי, המטשטש את זהותם של מטבחים מקומיים, קשה לייצא את המטבח הייחודי של צפון תאילנד, המתבסס על צמחים מקומיים, שורשים ופירות אקזוטיים

רונית ורד
גיא רובננקו
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית ורד
גיא רובננקו
צילום: דן פרץ

"קחו לכם צפרדע", כך התחיל שיעור הבישול שהעבירה לנו אמא טאניה (אמא הוא כינוי מקומי מקובל לגברת נשואת פנים) על מרפסת ביתה בפונג קום, כפר זעיר בצפון תאילנד. לקארי הצפרדעים — שבושלו בציר ארומטי של עשבי תיבול ומאכל עם מחית דגים מותססת — קדמו מנות כמו קאי פאם, חביתת ביצי ברווז מאודה בעלי בננה; וטאם קאנון, ממרח פרי ג'קפרוט מבושל ומתובל; וגם אם נרצה בכל מאודנו לשחזר את הארוחה שהכינה איתנו האשה הנמרצת, בת למיעוט האתני טאי לו, נתקשה לעשות זאת מחוץ לרדיוס המצומצם של נופי ילדותה. בימינו מגיע חלק ניכר מחומרי הגלם מחנות הכפר, או משוקי עיירות סמוכות, אבל את מרביתם ניתן עדיין ללקט ולאסוף מהשדות ומהיערות הגובלים בביתה וכמעט בלתי אפשרי למצוא במקומות אחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ