פינת אוכל |

רזי הזיקוק העצמי והחיים דרך מסך האלכוהול

אנדריי פוטרמן נולד בסיביר, חי בחיפה וחושב שהוא בקנטקי. בסיפור העלילה שרקם לעצמו מככבים כביש 66, אופנועים, ויסקי לבן וצלעות חזיר מעושנות מזוגגות במייפל ובתפוחים

רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב
רונית ורד
צילום: דן פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב
רונית ורד
צילום: דן פרץ

מונשיינר אמיתי אינו מתחיל לזקק לפני שאור ירח ראשון מפציע בשמים, ואנדריי פוטרמן מקפיד לציית לחוקים הבלתי כתובים של אחוות פורעי החוק הקדומה. מסביב מתנשאים בתי השיכון של שכונת הדר בחיפה, לא יערות עבותים או נוף אזורי הספר הפראיים האחרונים של דרום ארצות הברית, אבל רומנטיקן פרוע אינו מניח לזוטות ממין אלו להטריד את מנוחתו או להסיט אותו מדרך הישר אל תמצית נשמת המשקה. את הזיקוק מתחילים אך ורק כשחשיכה גמורה תופסת את מקומו של אור היום.

רונית ורד צרובה צרובה לדף כתב

רונית ורד | פינת אוכל

עיתונאית אוכל ומחברת ספרי אוכל ומסעות. מאז שנת 2007 כותבת את המדור "פינת אוכל" במוסף הארץ. המדור עוסק בתרבות אוכל, בהיסטוריה קולינרית ובמסעות אוכל בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ