קמח ומים. לפעמים לא צריך יותר מזה

אחר כך אפשר להתענג על לחמנייה חמה, בגט טרי או חלה נימוחה


ראסל זקס במאפייה. צניעות של אופים
ראסל זקס במאפייה. צניעות של אופיםצילום: נועם פריסמן
דור ונגר
דור ונגר

באחד הערבים בבר ישב מולי זוג חמוד ביותר. לקראת סוף הארוחה ראיתי את הגבר לוטש עיניים בפרוסת חלה, שבדיוק יצאה מחימום והעלתה אדים. שאלתי אותו אם ירצה פרוסה לנגב את הרוטב שנשאר לו בצלחת. המבט שקיבלתי ממנו צבט לי בלב. חל עליו איסור מוחלט לאכול חלה מטעמי בריאות. במבט שלו היה געגוע: געגוע לחום, געגוע לרכות, געגוע למשהו שעוטף אותך ומנחם אותך. ואני יכול להבין את זה, קמח ומים הם שני הדברים שמנחים אותי בזמן שאני רוצה להשביע בטן רעבה. מאז שאני זוכר את עצמי, בכל ארוחה היה מונח על השולחן לחם. בזמן שדיאטניות חטובות מזהירות אותנו מאכילת גלוטן, אני צופה באבא שלי אוכל פרוסה עם גבינה צהובה ואושר נפרש על פניו. כי זה מה שזה, קמח ומים הם אושר.

דור ונגר

בעל מדור מתכונים בגלריה שישי, יחד עם הצלם נועם פריסמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ