להכין תבשילי קדירה, לבהות בהם על האש במשך שעות וללמוד אורך רוח מהו

בתקופה בה לאף אחד אין יותר סבלנות, ההכנה הממושכת במיוחד של תבשילי קדירה היא שיעור בהמתנה ששכרה בצדה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מדור אוכל דור ונועם_1
קדירות על אש פתוחה, מכוסות בבצק. כיף לשבת ולהביטצילום: נועם פריסמן
דור ונגר
דור ונגר

זה התחיל בשנות ה-90 המאושרות. הגביע היה כחול, הייתי שופך לתוכו מים חמים, סוגר ל-3 דקות, מוסיף מונוסודיום גלוטמט משקית, מערבב ואוכל. לדבר הנהדר הזה קראו מג'יק, ארוחת נודלס אינסטנט שהיתה המזון העיקרי שצרכתי בגיל ההתבגרות. טיק וטק, אוכל מהיר לפה. האם בעידן הנוכחי אבדה בנו הסבלנות? האם אנו חיים בתקופה בה הכל כל כך נגיש ומיידי, שלא נותר בנו רצון להמתין? אנחנו ממהרים, אנחנו לא מספיקים, אנחנו כועסים על אנשים שמעכבים אותנו ברמזור כי אולי נפספס חמש דקות בהן היה יכול לקרות משהו. המצאנו אפילו מושג. ''פומו'' (FOMO) קוראים לזה, הפחד מלפספס דברים. מה כבר יש לנו לפספס כל כך? מה כבר קורה שם בחוץ?

דור ונגר

בעל מדור מתכונים בגלריה שישי, יחד עם הצלם נועם פריסמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ