בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החורף הוא זמן טוב להיכרות מעמיקה עם קוניאק

מדף הקוניאק בארץ הולך ומתרחב ואין כמו הימים הקרים על מנת לרכוש בקבוק או שניים. ליבי שפרלינג טעמה וריכזה את הבקבוקים שכדאי לשים עליהם יד

7תגובות
החורף זה הזמן הטוב ביותר לקוניאק

לפני חודשיים כתבנו כאן על כמה מדף הקוניאק הישראלי הוא מנומנם ועל האנשים ששואפים להרחיב אותו. והנה, תוך זמן קצר התרחב המדף הזה והתחדש בשמות ומותגים שמזמן לא נראו כאן.

נדמה כי שוק הקוניאק בישראל, בדומה לתהליך אינטנסיבי מקביל המתרחש בשנתיים האחרונות גם בארה"ב ואירופה, חווה סוג של רנסנס. ניתן לייחס זאת להעדפה הגוברת של הצרכנים למשקאות חומים בכלל (דוגמת ויסקי, ברבן, טקילה מיושנת ורום כהה) אלא שגם לשינויים הללו בהרגלי הצריכה יש סיבה.

עלייתם של ברי הקוקטיילים בארץ וחשיפת הקהל לקוקטיילים עשירים ומתוחכמים, מורכבים ובעלי עושר טעמים, חושפת אותם גם למלך הבסיס הבלתי מעורער של החודשים האחרונים, הרי הוא הקוניאק. קוקטיילים כמו סיידקאר וסזראק מוגשים היום בכל בר שמכבד את עצמו ובברי הקוקטיילים עצמם כמו גם בברים של מסעדות היוקרה, רוקחים עוד עשרות וריאציות על בסיס הקוקטייל הצרפתי המשובח. משקאות רבים שנוצרו בעבר על בסיס קוניאק ועם השנים זכו לאדפטציה מקלה, כשבליבם ויסקי טוב, עושים גם הם אחורה פנה וחוזרים לכבוש את הרחבה עם קוניאק איכותי. וזה עובד.

הקהל הישראלי מתחבר לקוניאק ומצביע בשפתיים. ברבות מהמסעדות תוכלו למצוא כבר בבראנץ' שישי ושבת, החל משעות הבוקר המוקדמות, קוקטיילים מותקנים על בסיס קוניאק, שנחשב רק עד לא מזמן למשקה כבד ומכובד, משקה 'חורפי' מובהק (עוד מיתוס שיש לנפצו - קוניאק טוב בחורף, אבל טוב כל השנה), ודאי לא משקה של בוקר.

את המהפך ניתן לשייך לפתיחות של הקהל הישראלי. בדומה להתפתחות בתחום האוכל, כך גם בהתפתחות תרבות השתייה. הבילוי בברים יצירתיים מסביב לעולם והשאיפה המתמדת לטעום ולהתנסות, מחדדת אצל הישראלי העדפות שתייה מתירניות, גם כשמדובר במשקה שעד לפני כמה שנים הסתתר רק מאחורי ויטרינה משורגת תבליטי כסף.

נדמה כי את הבכורה נהוג לייחס לקברניטי מסעדת "טורקיז", שכבר לפני שנים החלו למזוג קוניאק בצ'ייסרים קטנים ובכך לפנק את יושבי הבר. בנסיעה חורפית לקוניאק כבר לפני שנתיים, הוגש לי צ'ייסר קפוא של רמי מרטן בארוחת צהריים רשמית של הבית. ללמדכם כי גם הצרפתים משחררים את החליפה ושותים קוניאק איך שרק מתחשק, קפוא, נקי או מעורבב, העיקר שהוא עושה שמח ומגדיל את המכירות.

מגמת הבתים הגדולים, לפיה הם מוציאים לשוק קוניאקים "רכים" יותר ומעודנים יותר ולא בהכרח בומבסטיים כפי שנהגנו לשתות עד לפני כמה שנים, מחזקת את הרושם כי לתרבות הקוקטיילים המתפתחת יש לכך קשר הדוק, שכן גם קוקטייל עולץ ישמח לאמץ קוניאק "רך" וכמוהו, גם השתיין שרק מתוודע עכשיו לנפלאות המשקה הזה.

הנה כמה המלצות:

פייר פראן (Pierre Ferrand) – זהו אחד מהבתים הגדולים והמוערכים במחוז קוניאק אבל לא מהענקים המסחריים, כך שהוא עדיין שומר על טכניקה מסורתית עדינה ואיטית ויישון סבלני מאוד. ענבי הבית מגיעים רק מאזור גראן שמפן הנחשב לטוב ביותר במחוז, והבית שולט שליטה מלאה על כל תהליך הייצור, החל משלב הגידול ומועד הבציר המדויק, דרך ייצור היין, ועד הזיקוק והיישון. אם לא די בכך, הם אוחזים בשני מרתפי יישון – מרתף יבש, עשוי בטון ובעל חלונות פתוחים, שבתהליך היישון בו המים הם הראשונים להתנדף, ומרתף "רטוב" בו האלכוהול הוא שמתנדף ראשון. במזקקה משתדלים להשתמש בחביות כמה שיותר שנים, מבצעים בהן רק תיקונים קלים פה ושם ולא ממהרים להחליפן בחדשות. כך נהנה קוניאק מיישון בחביות משומשות של ממש, במשך שנים ארוכות וטעמיו ומרקמיו בהתאם. במילים אחרות, פה לא תרגישו פיצוץ של עץ או קרמל. שימו לב לשמות התוויות, כי לא תמצאו פה את החלוקה המסורתית, שנדמה שכבר הפכה ארכאית, של VS, VSOP  ו – XO.

Pierre Ferrand Ambre – ממוצע היישון בקוניאק הזה הוא כעשר שנים ובהתאם, טעמנו קוניאק רך ורענן, קליל ופירותי מאוד. בישראל החמה רוב הזמן, דרוש מרענן רשמי כזה, שיכול להיות גם בסיס טוב לקוקטיילים ונהדר גם על קרח ביום קיץ חם. 220 שקלים.

Pierre Ferrand Reserve – היישון עולה כיתה עם ממוצע של 20 שנה ופה חלק ועשיר יותר, שמשחקת בו מתיקות חמה, משמשים מיובשים וקינמון. חורפי וחנפן. 330 שקלים.

Pierre Ferrand Selection des Anges
פייר פנאן

Pierre Ferrand Selection des Anges - גם בקוניאק, כמו בוויסקי ובכל תזקיק אחר, נהוג לדבר על 'חלקם של המלאכים' והכוונה היא לאותו חלק קטן המתאדה בתהליך היישון ומתנדף מבעד לעץ החבית. ממוצע היישון פה הוא 30 שנה וטעמנו קוניאק מורכב שכולו תבלינים חמים, דבש ווניל. הסיומת רכה ושוקולדית, כשברקע טעמי עץ קלוי. 600 שקלים.

Pierre Ferrand Abel
פייר פנאן

Pierre Ferrand Abel – אילו לא היה מחירו כה גבוה, אין ספק כי היה הופך לקוניאק הבית שלנו. יישון של 45 שנים, שמכיל תזקיקים נדירים ומיוחדים מהמרתף השמור של המזקקה, חלקם מיושנים בחביות כבר החל משנת 1913, הניב פה קוניאק חגיגי. במפתיע, הוא לא כבד ובומבסטי כמו אחיו לז'אנר, אלא דווקא רענן ומאוזן. הדרים, קינמון וריח של קופסת סיגרים הופכים אותו לקוניאק שקשה להפסיק לשתות. רק 2,000 בקבוקים מיוצרים מדי שנה והמחיר בהתאם: 2,200 שקלים.

רמי מרטן אקורד רויאל
באדיבות הכרם

רמי מרטן אקורד רויאל 1738 – כמו תמיד אצל רמי מרטן, הענבים מגיעים מגראן שמפן ומפטי שמפן והם מזוקקים בשיטה המסורתית בדודי אלמביק, ואז עוברים ליישון בחביות עץ לימוזין. זהו בלנד של קוניאקים בני ארבע עד עשרים שנה שכאילו נוצר כדי ללטף ולהתחנף. טעמנו קוניאק עשיר ועבה, שבולטים בו טעמי צימוקים, שוקולד ומוקה, כשהחבית מורגשת לכל אורך הדרך. הסיומת יבשה ומהנה. מתאים בעיקר לחובבי ויסקי שרוצים לעשות את צעדיהם הראשונים בעולמו המופלא של הקוניאק. 320 שקלים.

מרטל קורדון בלו - עוד בית ששווה להכיר ואנחנו שמחים לקבל מדי פעם הצצה ישראלית לסדרות המיוחדות שלו. הקורדון בלו נוצר כבר בשנת 1912 על ידי אדוארד מרטל, עבור מלונות היוקרה בצרפת והפך לחביבם של שתיינים למודי ניסיון, ביניהם רוזנים, נסיכים ובני אצולה אחרים. הבלנד מורכב מלמעלה ממאה סוגי תזקיקים והוא רך ועגול. בולטים בו טעמי קינמון, שזיף, תפוחים ודבש. רענן ונעים. גם הבקבוק הפשוט והאלגנטי נשאר נאמן למקור. 595 שקלים.

קוניאק הרדי Hardy) VSOP) - בית קוניאק שהוקם על ידי ג'נטלמן אנגלי דווקא, כבר בשנת 1863. בשנת 1981 נתבקש הבית לספק קוניאק עבור האמריקאים ונדמה, כי אז גם דבק בו הסגנון החנפני, שכולו מתיקות מוגזמת. קוניאק שבולטים בו טעמי וניל, קרמל ועץ אלון. הבקבוקים הטווסים שמקושטים ורוד וסגול, יחד עם מרקמו החמאתי, יהפכו אותו כוכב במסיבות. 230 שקלים.

ליקר סייבה
קובי טל

גוטייה סייבה –  ההיסטוריה של בית הקוניאק גוטייה מתחילה כבר בשלהי המאה ה- 17, אז החזיקה המשפחה בבעלות על יערות עץ אלון, מהם הוכנו החביות של קוניאק. החל משנת 1755 החלו לייצר שם קוניאק, שעם השנים נודע באיכותו ובמיוחד בתמורה מעולה למחיר שהוא מספק. גוטייה סייבה הוא ליקר וניל מקסים, מבוסס קוניאק, שלאחר השריית מיני צמחים ווניל, חוזר להתיישן בחביות משך כמה שנים נוספות. התוצאה היא ליקר מורכב ומאוזן, מפתיע בעושר טעמיו, שאינם רק מתיקות. נתון בבקבוק יפה, עליו ניגרות טיפות זכוכית. 140 שקלים.

גרייגוס VX
גרייגוס

Grey Goose VX -  וודקה גריי גוס ידועה כוודקה המזוקקת מחיטה ומבוקבקת במחוז קוניאק. עכשיו מעבירים הילוך קברניטי המותג הזה, כשהם מוציאים מוצר חדש, המשלב 5% קוניאק חלק, רענן ודבשי עם הוודקה המשובחת שלהם. התוצאה חלקה ומתוקה, אולי מדי. כיף לשתות נקי או עם קוביית קרח. 415 שקלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו