הסודות של השכנה ממול

כבר יותר מ-20 שנה שאני מפנטזת מול האדים המפתים העולים מחלונה של שכנתי, אז אזרתי אומץ וביקשתי ממנה מתכון

רחל טלשיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחל טלשיר

משנכנס תשרי מרבין בבישולים. אבל יש מי שמרבים בהם כל ימות השנה. כבר יותר מ–20 שנה שאני פוגשת מדי בוקר את שכנתי סיגל פאוסט כשהיא גוררת, ליתר דיוק מושכת בחן, עגלת קניות מהשוק. נוכח הצרורות הססגוניים המרנינים אני שואלת: "יש אירוע?" והיא עונה: "מה פתאום? עוד מעט צהריים. צריך לאכול משהו". יותר מ–20 שנה אני מפנטזת מול האדים המפתים העולים מחלונה שהיא מאמצת אותי לאם, לבת או לדודה חורגת אבל שום כלום. והנה עלה במוחי המיוסר רעיון. איך לא חשבתי עליו קודם? להשתמש במדור. את מצפוני שיכנעתי, בצר לי, במחשבה שכל עיתונאי טועה כמה פעמים ואני הרי עיתונאית מגיל עשר ("דבר לילדים". היה פעם) וסביר שמותר גם לי למעוד לפחות עוד פעם.

רחל טלשיר

בעלת טור "לאכול או לא לאכול"

racheltalshir@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ