הרוטב הוא די־ג'יי: כך הפכו המסעדות הטבעוניות החדשות להצלחה

יש הבדל ברור בין דור המסעדות הטבעוניות הקודם לבין הנוכחי — הרטבים המתוחכמים והאקזוטיים שנכנסו לצלחת. לקוסמים שביניכם הנה גם מתכון, כי Sauce is the Boss

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחל טלשיר

הגיע הזמן, באיחור לא אלגנטי, לכתוב על "באנה", מסעדה טבעונית שזוכה להצלחה גם אצל המבקרים וגם בקרב הקהל ומתחילתה קשה למצוא בה מקום. ובמקום להצטרף למקהלת קושרי הכתרים אתייחס הפעם, באמצעות "באנה", לתופעת הרוטב שבהדרגה מציפה כל חלקה טבעונית טובה.

לפני הכל ולמען הסר ספק: גם בעיני טעים מאוד ב"באנה". וגם נעים. עד כדי כך שחברי אוכלי הבשר שסעדו איתי שם לא שאלו אפילו פעם אחת למה אין בשר/ עוף/ ביצים/ גבינה — משהו לאכול. המגמה הזאת של לא־טבעונים שמרוצים במקומות של טבעונים הולכת ומתרחבת, ואת הביקורות החמוצות שהיו בעבר מנת חלקן של מסעדות טבעוניות מחליפות עכשיו מחיאות כפיים סוערות. בין הזוכים בתשואות — "באנה", כאמור, האוכל שמבשלת שיראל ברגר וגם האוכל במעדניה החדשה "סופר פוד".

תגיות:

רחל טלשיר

בעלת טור "לאכול או לא לאכול"

racheltalshir@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ