בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרוטב הוא די־ג'יי: כך הפכו המסעדות הטבעוניות החדשות להצלחה

יש הבדל ברור בין דור המסעדות הטבעוניות הקודם לבין הנוכחי — הרטבים המתוחכמים והאקזוטיים שנכנסו לצלחת. לקוסמים שביניכם הנה גם מתכון, כי Sauce is the Boss

4תגובות
רטבים של אפרת דביר. מימין: רוטב מסאלה אדום עם קשיו, רוטב קארי וחלב קוקוס, רוטב תרד וג'ינג'ר
דודו בכר

הגיע הזמן, באיחור לא אלגנטי, לכתוב על "באנה", מסעדה טבעונית שזוכה להצלחה גם אצל המבקרים וגם בקרב הקהל ומתחילתה קשה למצוא בה מקום. ובמקום להצטרף למקהלת קושרי הכתרים אתייחס הפעם, באמצעות "באנה", לתופעת הרוטב שבהדרגה מציפה כל חלקה טבעונית טובה. לפני הכל ולמען הסר ספק: גם בעיני טעים מאוד ב"באנה". וגם נעים. עד כדי כך שחברי אוכלי הבשר שסעדו איתי שם לא שאלו אפילו פעם אחת למה אין בשר/ עוף/ ביצים/ גבינה — משהו לאכול. המגמה הזאת של לא־טבעונים שמרוצים במקומות של טבעונים הולכת ומתרחבת, ואת הביקורות החמוצות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו