בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור במסעדת "Saf" הלונדונית, שדואגת גם לכדור הארץ

למרות המגבלות שמטילה המסעדה על עצמה, היא זוכה לסופרלטיבים מסועדים נלהבים אך הלומים וגם ממבקרי מסעדות

תגובות

בעבר המלצתי כאן, בלי סייגים ופיתולים, על כמה מסעדות צמחוניות ואף טבעוניות. מסעדת "Saf" הלונדונית לוקחת את הרעיון הבריאותני כמה צעדים קדימה ובעצם דואגת לבריאות כדור הארץ לא פחות מאשר לבריאות הסועדים. זוהי אם כן בראש וראשונה מסעדה אקולוגית ומצפונית ובנוסף גם בריאותנית. לכן, למרות התלהבותי הכנה מהאוכל והנאתי השלמה מהחוויה, אי אפשר להמליץ עליה מבלי להזהיר את הקוראים, בעיקר את אלה שהתאכזבו מן ההמלצות הקודמות, ש"סאף" עלולה להתגלות כחוויה שנויה במחלוקת. בלשון המעטה.

"סאף" שוכנת במזרח המתעורר של לונדון, מרחק שתי דקות הליכה מגלריה וייט קיוב. לכן מי שמסעדה מצפונית אינה כוס התה שלו אבל נגזר עליו להתלוות למי שמשתוקק, יכול להתנחם בביקור בתערוכה.

בשעות הצהריים צריך הרבה דמיון, רצון טוב ואופטימיות כדי להאמין שמאחורי הדלת הזאת מסתתרת מסעדה מסקרנת. אבל בערב, הודות לתור של אנשים שמחים, לבושים לבילוי, הכניסה פחות מאיימת. בשעות היום שוררת בחלל הכניסה אפלולית מאיימת וגם הבר עצום הממדים (יש מבחר גדול של קוקטיילים על בסיס פירות ויינות אורגניים) לא בדיוק מתאים לדימוי של מסעדה לסגפנים בני קיימא. לכן רוב הפעילות מתקיימת בחצר, שהיא בית שחי של כמה בניינים ישנים אשר אנשי המסעדה, הודות לטיפול והשקעה, נהפכו לגן פורח: אדניות על הקירות, חממה במרכז והמון מכלים פורחים, תבלינים, ירקות וכל טוב. בשעות הערב, ממש כמו סינדרלה, משתנה חלל הכניסה, בזכות תאורה נכונה, ונהפך ללב המסעדה, נעים, מזמין ונינוח.

"סאף" זוכה לסופרלטיבים מסועדים נלהבים אך הלומים וגם ממבקרי מסעדות. צריך להדגיש שמסעדה בעלת אג'נדה כזאת גוזרת על עצמה ומראש כמה מגבלות: בעיקר מוצרים מקומיים ואורגניים, שום שימוש במוצרים מן החי, רוב המנות מבושלות בפחות מ-48 מעלות, גם כדי לצמצם את השימוש באנרגיה וגם כדי למקסם את הערכים התזונתיים. מחירה של כל מנה - ראשונה, עיקרית או קינוח - 6-8 ליש"ט.

ואחרי כל ההסברים עדיין מהדהדת השאלה: טעים או לא טעים?

ובכן: תלוי את מי שואלים. אכלתי רביולי קישואים במלית גבינת קשיו, קוסקוס משורש פרסניפ, פסטה מדלעת, קרקרים מירקות מיובשים, גלידת שוקולד על טהרת הצומח, ונהניתי מהכל, גם מצורת ההגשה המרהיבה וגם מהטעמים הרעננים. אבל מסביב נשמעו גם דעות אחרות.

כולם, כולל שלושת הקרניבורים המושבעים שחברו לי, התלהבו מגלילי המאקי שהכילו, במקום אורז רגיל, פתיתי פרסניפ או כרובית וכן אבוקדו ופטריות. גם השימוש בפולי האדממה (בלי התרמילים) בכמה מן המנות קצר תשואות.

לעומת זאת היו כמה סעיפים שעוררו מורת רוח כללית, משהו בין גיחוך לשאט נפש. למקום הראשון בקצירת תגובות מסוג זה הגיעו המנות שהשמות שלהן מטעים, לדעת מבקריהן: לביבת הבטטה של "סאף" ספגה מטר של גידופים ותוארה כדייסה בצורת דיסקית. עד כדי כך. עוד טענו המאוכזבים, כמובן ברוח טובה, שמי שאוכל לביבה מצפה למשהו חם ולכן מרגע שהיא מוגשת פושרת, פשוט אין לה סיכוי. חבל, כך סוכם ובניגוד לדעתי, שלא הקפיצו אותה כמה דקות על שמן רותח.

חילוקי דעות קיצוניים התגלעו מסביב למנת הגבינות. דעת הרוב היתה שעצם הרעיון לקרוא גבינות למחיות מעוצבות של מיני אגוזים וזרעים גובל בסקנדל. "אם אתם כל כך מתגעגעים לגבינות", ככה שאל אחד מהם, "למה לכם להיות טבעונים? לא חבל על האגוזים? ככה לענות אותם? את באמת מאמינה שאגוז מרוצה מזה שלא מקבלים אותו כפי שהוא ומתעללים בו?"

כך קרה שאכלתי, בהנאה רבה, את כל המגש בעצמי. הלזניה קיבלה תגובות דומות. לשמחתי. מבחינתי ירקות חתוכים דק במקום עלי בצק, מחיות אגוזים במקום גבינות, הם סיבה להעריץ את הטבח.

שורת המחץ של הרוב היתה: יותר מדי אגוזים, יותר מדי ירקות ושום אוכל שיש לו אמא ואבא.

לא הרגשתי לא נוח, לא התנצלתי. להיפך, חשבתי על כל אותן ארוחות, משך שנים, שבהן אני חושבת בדיוק כמוהם אבל הפוך: יותר מדי בשר, יותר מדי ביצים, יותר מדי חלב ושום אוכל שצמח.

יותר מזה: בכל מנה ב"סאף", טעימה פחות או יותר, מושקעים דמיון, השקעה ומחשבה; שלושה חומרים שלא קיימים במסעדות הרגילות שבהן מוגש השילוש הקדוש: גוש בשר, תוספת פחמימתית רווית חמאה וקינוח עתיר סוכר. מסקנה: יכול להיות שהפופולרי והאהוב, דווקא הוא, שגוי בתכלית.

האם יש בישראל מסעדה שמזכירה את "סאף"? לכאורה יש דמיון בין האג'נדה של המסעדה הלונדונית לבין זאת של "בודהה בורגר" התל-אביבית. אלא שמבט מקרוב מבהיר שרב השונה מן הדומה: "סאף" שואפת להיות חוויית גורמה. "בודהה בורגר" חפה מן היומרה הזאת. במסעדה הישראלית ברור, לטוב ולרע, שבראש סולם העדיפויות נמצאות זכויות בעלי החיים. ב"סאף" ניתן משקל דומה לבריאות כדור הארץ, זכויות בעלי החיים ובריאותם והנאתם של הסועדים.

אוזני המן מצפוניות

בכל יום חמישי בשבוע פותחת תמי צרי, מייסדת פרויקט "עץ בעיר", את ביתה לארוחה מצפונית, ספק סדנה ספק מפגש, ובה עשרה משתתפים. לקראת פורים יצרה צרי שני מתכוני פרג ידידותיים.

* אוזני המן:

שלב א': המילוי. צריך: כוס פרג טחון, כוס צימוקים, שתי כפות עיסת תמרים (תמרים שהושרו במים וגולענו מבעוד מועד), כפית קינמון טחון, פרוסת ג'ינג'ר חי. הכנה: מערבבים הכל בבלנדר לכדי עיסה חלקה, מעבירים לקערה. אפשר להוסיף צימוקים שלמים, שקדים או אגוזים גרוסים וגם רסק תפוחים סחוט. אם העיסה רטובה מדי, אפשר להוסיף אבקת חרובים.

שלב ב': לדר בננות. צריך: 5 בננות, 1-5 תמרים (תלוי כמה מתוק אוהבים), כמה טיפות לימון. הכנה: מערבלים בבלנדר הרבה בננות, קצת תמרים וכמה טיפות לימון. במייבש מזון מורחים שכבה של חצי סנטימטר עובי מהעיסה (היא מתכווצת באפייה ונעשית דקה). אחרי כארבע שעות ייבוש הלדר מוכן. הופכים ומייבשים את הצד השני חצי שעה.

ההרכבה: בעזרת כוס קורצים עיגולי לדר ובמרכז כל עיגול מניחים כדור עיסה. עובדים עם העיגולים כמו עם בצק ומקפלים למשולשים. הלדר יותר גמיש ומתמסר. אפשר כמובן להכניס את האוזניים המוכנות למייבש לעוד ייבוש או חימום.

* שייק פרג:

צריך: חצי כף עד כף פרג טחון (תלוי כמה אוהבים), תמר מגולען אחד, בננה, מים לפי הצורך. הכנה: מכניסים למעבד מזון ומוסיפים מים בהתאם למרקם הרצוי - אם לא מוסיפים מתקבל מוס. הפרג מעניק למשקה מרקם חלבי-אגוזי וניקוד שחור מקסים.



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו