בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשבילו זה גלידה, בשבילך חלב

בתרבות שבה מוצרים מלאכותיים מתחזים לאוכל, אפשר להתייחס לחלב אם כאל סחורה

תגובות

לאחרונה עלו לכותרות חלב אם ותחליפיו בשלוש הזדמנויות: הסדר טיעון בפרשת רמדיה; התייקרות תרכובות המזון לתינוקות (תמ"ל); והחרמת גלידה חדשה שמיוצרת מחלב אם בלונדון. לכאורה אין קשר בין האירועים, אלא שכולם יחד וכל אחד לחוד מציירים תמונה לא נעימה: התמ"ל בקוטב האחד וחלב אם במשנהו מתלכדים למטאפורה בוטה, שממנה ניבטים פניה הציניות והמניפולטיביות של תעשיית המזון.

פיזור אחריות

שמונה שנים חלפו מאז ששני תינוקות מתו ו-20 אחרים נפגעו קשות בשל אכילת תמ"ל של רמדיה, שהיה חסר בו ויטמין B1. בלי להיכנס לפרטי הפרטים שכבר נטחנו בתקשורת עד דק, ברור שכולם - כולל בעלי החברה ומנהליה - יצאו מהפרשה בעונשים קלים ואף מגוחכים.

בתעשיית המזון, שמייצרת סוגים שונים של תרכובות, אין אחד שנושא באחריות. כל אחד מהעושים במלאכה הוא חוליה חלשה נוספת בשרשרת ארוכה שנגועה בכסת"ח. רוב היושבים בדרגים העליונים של החברות אינם מבינים דבר במזון ובהשלכותיו על הבריאות. הם נבחרים לפי כישורים אחרים, שהמרכזי שבהם הוא מומחיות בניהול. זאת מפני שבראש סדר העדיפויות של התעשיות האלה לא נמצאת בריאות הציבור, אלא גריפת רווחים.

תינוקות הם יצורים עדינים שמושפעים במהירות ממזונם, מה עוד שרובם ניזונים רק מסוג אחד או שניים של מזון. לכן קל למתוח קשר ישיר בין סוג האוכל לבין הנזק. אנשים מבוגרים, גם מי שניזון מדי יום רק מתרכובות שונות ומשונות, חסינים בהרבה ולכן חולף זמן רב עד שמזון קלוקל מתבטא אצלם בנזק.

מעבר לכך, גם כשמחלה פורצת קשה מאוד להוכיח שיש לה קשר למזון זה או אחר, מפני שרובנו מגוונים את התפריט הגרוע באין-ספור תרכובות מזון קלוקלות ואף מוסיפים עליהן תרופות.

התמכרות לנוחות

כותבים מוכשרים, שנונים ומתוחכמים התגייסו כדי לתאר כמה אכזרית עלולה להיות התייקרות התמ"ל להורים לתינוקות. בתוך ים הטיעונים בלטה בהעדרה העובדה שהתמ"ל לא נחשב מזון אידיאלי לתינוקות, בלשון המעטה. התמ"לים הראשונים נועדו אך ורק לתינוקות שאמם אינה מסוגלת להניקם. החידוש בתמ"לים של העשורים האחרונים הוא בייעודם גם לתינוקות שאמם לא רוצה להניקם או נכנעת ללחץ סביבתי.

מקורותיו של הלחץ הזה רבים. בולט ביניהם הלחץ שמפעילות יצרניות התחליפים באמצעות פרסומות שבכולן האם ותינוקה נראים הרבה יותר יפים, נינוחים ובריאים מאשר בעולם האמיתי.

קצת רקע: המהפך המשמעותי בתחום התמ"ל התחולל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-19 כאשר הרוקח השווייצי אנרי נסטלה הכין תערובות חלב פרה, קמח חיטה וסוכר בעבור תינוק שלא היה מסוגל לעכל את חלב אמו. הידיעה על הצלחת תחליף החלב של נסטלה התפרסמה בשווייץ ובאירופה ובתוך שנים אחדות שווק תחליף החלב של נסטלה ברוב מדינות אירופה.

נסטלה ייסד חברת ענק על שמו. מוצריה ושיטות השיווק שלה נמצאים עד היום במוקד הוויכוח של ארגוני צרכנים רבים בארצות רבות בעולם. ביולי 1977 החרימו ארגוני צרכנים בארצות הברית ובעולם את מוצרי חברת נסטלה. הסיבה לחרם היתה קידום מכירות של החברה לתחליפי ההנקה, במיוחד במדינות העולם השלישי.

יוזמי החרם הצביעו על שפע בעיות בעידוד אוכלוסיות, בעיקר עניות, להשתמש בתחליפים. אחת מהן היתה התנהגותה הלא מוסרית של החברה בקידום מוצרי המזון שלה, שכללה חלוקת דוגמאות מזון תינוקות ליולדות טריות בבתי חולים. האמהות האלה הפסיקו להניק עוד בבית החולים, לא היו יכולות לחזור להניק לאחר שעזבו את בית החולים ולמעשה פיתחו תלות במוצרי החברה - תלות שפגעה בבריאותו של התינוק ובכלכלת המשפחה.

ובחזרה להווה: על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), תמ"ל נמצא בעדיפות רביעית כתזונה לתינוק: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאם אחרת. בתרבות המערבית בכלל, ובישראל בפרט, סדר העדיפויות הזה אינו קיים - בעיקר מפני שכל כך קל, נוח ומפתה להשתמש בתמ"ל.

שיבוש סדר העדיפויות הזה כשמדובר בתינוקות, בבת עינו של המין האנושי, מיטיב להמחיש איך קרה שכולנו הפכנו את תחליפי המזון למבוגרים למרכז התפריט המערבי. תחליפי המזון למבוגרים, מיני ג'אנק פוד חסרי ערך תזונתי שהתחילו כסוג של בילוי, פינוק או פיתרון לשעות חירום, דחקו את האוכל האמיתי. בשל שיקולי היצע וביקוש, בין השאר, הם הפכו אותו ליקר מדי ובשום אופן לא שווה לכל נפש.

המהפך הזה חייב הרבה למומחי שיווק ופרסום שהשכילו, בזכות כישרונם, להפוך אוכל גרוע, ממש כמו במקרה של התמ"ל, למוצרים שנתפשים כזוהרים, משמחים ואפילו מצעירים ומייפים.

בייבי גאגא

בפרשה הבאה כל שלב מופרך מקודמו. ראשיתה לפני כחודש, כאשר גלידרייה בקובנט גרדן שבלונדון החלה למכור גלידה מחלב שתרמו אלפי אמהות, בתוספת וניל ולימון. השקת הטעם החדש לוותה במסע יחסי ציבור מוצלח במיוחד. המחיר המופקע (14 ליש"ט לכדור) והשם (בייבי גאגא) תרמו להד התקשורתי. שבוע לאחר מכן, בעקבות תלונות צרכנים, הוחרמה הגלידה למטרת בדיקות עקב חשש מסכנת הידבקות בצהבת.

זאת לא הפעם הראשונה שבה סוחרים מנסים לתרגם את יתרונותיו של חלב אם לחוויה גסטרונומית ולרווחים נאים. לפני כשנה היתה זאת מסעדת "קלי" בניו יורק, שמכרה גבינה שיוצרה מחלב שתרמה רעייתו של הבעלים. קשה לנסח את הרתיעה והבלבול שבעצם ההתייחסות לנוזלי גופו של אדם אחר כאל מוצר. קניבליזם ושדידת איברים נמצאים בקוטב הקיצוני של האסוציאציות.

במקום הרבה יותר רגוע ומתון עולה רק הרהור נוגה על האופן שבו תאגידים ממולחים וסוחרים תאבי בצע, גם צרכנים פותים, הצליחו לשבש סדרי עולם ולהפוך את חלב האם ממשהו טבעי ומזין לסנסציה.

אשר לקשר בין חלב אם ותחליפיו לבין תעשיית הג'אנק פוד: תרבות שבה מוצרים מלאכותיים מתחזים לאוכל, היא גם המקום שבו מתייחסים לחלב אם כאל מוצר שמותר וכדאי לסחור בו.

זהר ברשת

זוהר צמח וילסון, מורה ויועץ בשיטת התזונה האינטגרטיבית, מפעיל אתר אינטרנט מומלץ. באחרונה פירסם שני פוסטים קלילים אך מעוררי מחשבה שדנים בתזונת פעוטות ובבריאותם. שניהם מבוססים על חוויותיו עם בתו, אמור.

האחד מתאר את השיטה שלו לבחירת גן לפי סוג המזון המוצע בו. האחר מתאר כיצד הוא ובתו הצליחו להוציא מסניף קופת החולים המקומי את המכונה לממכר משקאות קלים.

הנה הקישורים:

www.mynewsletterbuilder.com/email/newsletter/1410750393

www.mynewsletterbuilder.com/email/newsletter

וגם קישור ישירות לאתר שלו: www.zemach.org




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו