בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטייק שמח, שניצל מאושר ומצפון אחד נקי

לצד צמחונים יש גם "שמחונים": כאלה הסבורים כי אכילת בעלי חיים שגודלו תוך התחשבותם בזכויותיהם היא מוסרית ומשפיעה יותר מאשר התנזרות מהם

תגובות

מגמה חדשה ומשונה למדי דוחקת בצמחונים לחזור ולאכול בשר דווקא כדי להשפיע לטובה על תנאי חייהם של בעלי החיים. המגמה הזאת בעצם מאשימה את הצמחונים בהתעלמות פושעת מסבלם של בעלי החיים. במלים פשוטות: כדי להשפיע על הסוחרים וגם על הפוליטיקאים צריך להצביע עם המזלג, ואת זה יכול לעשות רק מי שכן אוכל בעלי חיים וגם מוצרים מן החי, אבל מקפיד לצרוך רק את מי שגדלו בשמחה וטופלו תוך התחשבות בזכויותיהם.

הקריאה הזאת נשמעת גם מהכיוון של צמחונים לשעבר, הבטוחים שהפניית עורף לתעשיית הבשר באמצעות אי-אכילת מוצרים מן החי אינה פעולה אלא חוסר פעולה. הם סבורים שכדי לשים קץ להתעללות בבעלי חיים דרושה פעולה אקטיבית ולא חוסר מעורבות, נקיטת עמדה ולא יפי נפש, הצעה חלופית ולא שאט נפש. אפשר להשוות את העמדה הזאת לביקורת הנמתחת על פציפיסטים, שיש הסבורים כי פרישתם מהמערכת היא עמידה מן הצד; כדי להשפיע צריך להתגייס לצבא ולתקן אותו מבפנים. כל זה, טוענים השמחונים - להבדיל מצמחונים - נכון גם למלחמה למען זכויות בעלי החיים.

החשש הגדול של מי שמאשימים את הצמחונים הוא שהם, מרגע שאינם אוכלים בשר, מתנתקים לגמרי מן הזרם המרכזי ובעצם חיים בעולם מקביל או דמיוני שבו אין תעשיית בשר. אין עולם כזה ולכן מי שחי בו בעצם קובר את ראשו בחול ומעדיף לא לראות, לא להיחשף לזוועות ובעיקר - לא להתמודד.

הפתרון מנקודת המבט הזאת הוא כן לאכול בעלי חיים ותוצרתם, אבל רק כאלה שגודלו במשקים מצפוניים שבהם דאגו לרווחתם ולבריאותם. ההיגיון כאן הוא גם כלכלי, מפני שאם אוכלי הבשר, שהם עדיין הרוב המוחלט, יצביעו, באמצעות כספם, בעד משק מוסרי של בעלי חיים - גדלים הסיכויים שגם התאגידים הגדולים ייכנעו.

יותר מזה: לפי ההיגיון הזה הסיכוי להשפיע על אנשים לדרוש מוצרים טובים יותר מן החי הרבה יותר גדול מן הסיכוי להפוך את האנושות לצמחונית.

הקריאה הזאת להשפיע יותר באמצעות חזרה לאכילת מוצרים מן החי, שבאה גם מצד כאלה שמדקדקים בזכויות בעלי חיים ובשמירה על התשתיות, מושפעת מאוד משפע של פרויקטים שתיעדו בשנים האחרונות את האכזריות הבלתי נסבלת שנהוגה בכל משקי החי התעשייתיים. מצלמות נסתרות חשפו כי המשקים האלה מתנהלים כמחנות השמדה וכי היצורים החיים המוחזקים בהם סובלים ממחלות ומהתעללות.

החשיפה לחומרים הקשים האלה גרמה לצמחונים רבים לשנות את נקודת ההשקפה שלהם ולהחליט שהרתיעה מבשר אינה משפיעה כלל על העולם; למעשה, באמצעות פיצול מוחלט בין הצמחונים לכל האחרים, היא דווקא מקדמת את הזרם הדומיננטי, ששמח לבצע עוד ועוד עבירות מוסריות כדי לגרוף עוד רווחים ובדרך לגרום עוד סבל לבעלי החיים ועוד נזקים לתשתיות.

אחד הביטויים של הטלטלה הזאת הוא אנשים שמגדלים בעצמם את האוכל שלהם: תרנגולת, כבשה, חזיר, ארנבת, תרנגול הודו. כולם רועים באחו ולא בולעים תרופות. מובן שלמגדלים יש בנוסף לבשר גם ביצים וחלב. כדי לחדד את המאבק שלהם הם מסבירים שהמלחמה האמיתית אינה באכילת בשר אלא בדרך שהוא עושה עד לצלחת.

החלק המפתיע הוא שהמגדלים, חלקם צמחונים לשעבר, גם מגלים בהדרגה שמי שאוהב את התרנגולות שלו, נהנה לאכול אותן וחש סיפוק עצום מטעמן המשובח ומן החביתה המעולה שהוכנה מביציהן.

נשמע מופרך? הנה ההסבר: כל ארוחה שבה אוכלים בעלי חיים שגדלו שמחים קוראת תיגר על המבנה של החקלאות בת זמננו. זאת ועוד: כל סטייק שמח, כל שניצל מאושר, הם כלי נשק במאבק. כל אחד מאתנו משפיע באמצעות הצלחת שלו, ולכן כאשר אוכלים מוצרים שמקורם במשקים מצפוניים, מצביעים נגד המשקים התעשייתיים. בקיצור: בעוד שהצמחונים נתפשים בעיני הסוחרים ככת שולית וסהרורית ולכן לא מעניינים אותם, הרי מי שמעדיפים להשקיע את כספם במוצרים מוסריים, מראים לסוחרים דרך אחרת ולכן עשויים להשפיע.

אכילה מצפונית או הגונה מבטאת אם כן את העובדה שיש, בין אוכלי הבשר, נתח שוק הולך וגדל של אנשים שמודעים לבעייתיות ומחפשים אפשרות יפה יותר. בין המאמרים המעניינים בנושא בולט הפוסט שהתפרסם ב"גרדיאן" הבריטי ובו מתארת ג'נה ווגנריץ' את הדרך שעברה מצמחונית למגדלת בשר למכירה. היא משוכנעת (אבל לא לגמרי משכנעת) שרק מי שנוהג כמותה ואוכל בעלי חיים אבל כאלה שטופלו כראוי, תורם לשינוי מהיר של המערכת ושל סדרי העדיפויות.

כדי לחזק את טענותיה נתלית ווגנריץ' בתובנותיה של ד"ר טמפל גרנדין, החוקרת האוטיסטית שנודעת בניסיונותיה להסביר את האופן שבו בעלי החיים תופשים את העולם ואת הייחוד של כישוריהם המנטליים. אלא שאותה גרנדין היא גם חלק מתעשיית הבשר האמריקאית, ולזכותה או לגנותה, תלוי בנקודת ההשקפה, נזקף תכנון מתקנים מצמצמי סבל המשמשים במחצית ממשחטות הבקר בצפון אמריקה.

השאלה הגדולה העולה מן המגמה הזאת של העדפת אכילתם של בעלי חיים שמחים על פני צמחונות, וגם מן האג'נדות של גרנדין ושל ווגנריץ', היא אם במאבק בכלל, ובמאבק למען בעלי החיים בפרט, יש זכות קיום לאסטרטגיה של "רע במיעוטו", או להעדפת מטרות קטנות אך קלות יחסית להשגה על פני מטרות גדולות ואוטופיות, שנדונו מראש להישאר חרוטות על הדגלים ולא יותר מזה.

ווגנריץ', בפוסט שלה, מדגישה כי בשבילה הוויתור על הצמחונות היה הקרבה עצומה והיא עשתה זאת מפני שהבינה שבמלחמה, כמו במלחמה, צריך להציב מטרות ריאליות ובנות השגה. אלא שהקורא הסביר עלול לחשוד גם בה שהיא חלק מקרב איתנים שמתנהל עכשיו בין שתי תעשיות בשר: המסורתית שאינה מתחשבת בבעלי חיים ובאושרם והחדשה שמבטיחה לקרניבורים שמעתה הצלחת שלהם תהיה נטולת רגשות אשמה. הבעיה עם קרב הסוחרים הזה היא שאג'נדה היא החלק הקטן שלו ואילו החלק הגדול, כמו בכל הקרבות האלה, היא מלחמה על כיסם ותשומת לבם של הצרכנים; מלחמה שבה, כמו ברוב המלחמות, המטרה מקדשת את כל האמצעים.

רוסטביף ארטישוק

יש תקופה קצרה בשנה, ממש עכשיו, שבה רואים ארטישוקים ומדברים עליהם. נדמה שהתחרות בין המומחים היא על הדרך להגשתם במינימום ערימות זבל בסוף הארוחה, אבל תוך שמירה על צורתו המיוחדת של הירק. המתכון הבא שייך למסעדת "אורנה ואלה" התל-אביבית.

צריך: ארטישוק לכל סועד ומעט שמן זית.

הכנה: מבשלים את הארטישוקים עד ריכוך, בסכין חדה חוצים כל אחד לאורכו לשניים, מסירים בזהירות (בעזרת סכין וכף) את העלים הקטנים הבלתי אכילים ואת השערות וזורקים, רצוי לערימת קומפוסט.

עורכים את החצאים בתבנית כשגבם למטה ולבם למעלה, מושחים את הבטן הארוכה והחשופה במעט שמן זית. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ואופים חצי שעה או עד שנוצר מעטה שחום ופריך. מגישים חם או בטמפרטורת החדר. הארטישוקים מתקבלים פריכים פי כמה וטעמם אגוזי יותר. ערימות הפסולת לצד הצלחת קטנות באופן משמעותי הודות לניקוי המקדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו