בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לזניה, מרק או צזיקי - ההפתעות הגלומות במלון

הוא כל כך זמין ויום-יומי, שלפעמים שוכחים כמה המלון טעים, מרווה ובריא. למעשה לא צריך להוסיף לו כלום, אבל אפשר גם לגוון

תגובות

המלון מיטיב להמחיש את התכונה האנושית כל כך להעריך את מה שנדיר ולזלזל בכל הטוב שנמצא בהישג יד. המלון נמצא בכל מרכול, בישראל בכל תקופה בשנה, הוא זול יחסית, ומאחר שהוא מכיל כמות ניכרת של מים, אכילתו גם משביעה וגם מרווה.

בנוסף להיותו קיצי במובן הכיפי, המלון עתיר ויטמינים ומינרלים וגם מאזן את שפע המזונות החומציים הרווחים כל כך בתפריט המערבי. איזון חומציות-בסיסיות חיוני לשמירה על בריאות מיטבית. חוסר איזון מסכן את הגוף והופך אותו פגיע יותר למחלות.

המלון גם מדגים את העקרון שבריאותנים מכנים "איוולת הקלוריות". על פי העיקרון הזה, ערכו של מאכל אינו נמדד בכמות הקלוריות שהוא מכיל, אפילו לא בכמות הוויטמינים (הרי מאכלים מעובדים רבים מתנאים בשפע כזה), אלא במהירות שבה הגוף מעכל אותו. בשביל להבין את העיקרון צריך להפנות עורף לצורת החשיבה השגורה ולאמץ חדשה. כדי לדעת איזה מאכל בריא אין צורך לעקוב אחרי מהדורות החדשות כדי לגלות מה אוכלים כדי להיות רזים ובריאים. מזון בריא באמת הוא זה שמתעכל בקלות ובמהירות. וכך, פירות ועלים ירוקים הם המזונות הבריאים עלי אדמות. בתוך הקטגוריה הזאת מלון, גם אבטיח, הם ברשימת התורמים הגדולים לבריאות הגוף.

המלון כשלעצמו הוא ארוחת בוקר מעולה. מלון בשל לא צריך שום תוספות והוא טעים ומתוק גם בלי פעלולים. ואם חותכים אותו ומוסיפים לו מעט טרגון הוא משתדרג פלאים. מלון מתוק חתוך לקוביות ששבבי טרגון נבזקו עליו עשוי לשחרר אנחות עונג גם מסועדים קמצנים במחמאות.

הנה, לטובת מי שמעדיפים את המלון שלהם כשחקן צוות ולא כסוליסט, כמה צורות הגשה פחות שגורות:

מרק מלון למנה ראשונה

צריך: מלון שלם (רצוי כתום, אבל רק בגלל הצבע) מקולף, מגולען וחתוך לקוביות, אבוקדו בינוני בשל, מקולף, מגולען וחתוך לקוביות, חצי בצל, 3 שיני שום, זנגוויל טרי לפי הטעם, מיץ מלימון אחד, פלפל ומלח לפי הטעם והצורך.

תוספות וקישוטים לפי הטעם: טרגון, שמיר, בזיליקום, כוסברה, פטרוזיליה, נענע, קינמון, כוסברה (כולם קצוצים דק), כמון, הל, ציפורן (שלושת האחרונים טחונים), פטריות חתוכות.

הכנה: להכניס הכל חוץ מהתוספות והקישוטים למעבד מזון, להפעיל עד שמתקבל מרקם עדין של מרק. אפשר לאכול קר או בטמפרטורת החדר, או לחמם מעט אבל לא להרתיח. להגשה: מוזגים לקעריות ומקשטים בתוספות כיד הדמיון.

צזיקי מלפמלון

צריך: מלון בינוני קלוף, מגולען וחתוך לקוביות קטנות, 5 מלפפונים קטנים שטופים ופרוסים לעיגולים דקים, חופן שמיר רענן קצוץ דקדק, חצי כוס יוגורט צאן, 1 תמר גדול מגולען, רבע כוס מיץ לימון טרי, רבע כוס שמן זית.

הכנה: שמים את היוגורט, הלימון, שמן הזית והתמר במעבד מזון ומכינים רוטב. מערבבים את כל המרכיבים בקערה גדול. הממליחים ימליחו.

"לזניה" מתוקה

צריך: מלון.

הכנה: היצירתיות וההרפתקנות הן המגבלות היחידות. באמצעות קולפן או מנדולינה חותכים מהמלון פרוסות דקות וארוכות אבל רחבות ומושחים בשמן זית. מכאן מתחילה מלאכת ההרכבה של הלזניה, שהיא בעצם סלט שכבות. מניחים את פרוסות המלון בתבנית שקופה בשכבות כאשר ביניהן חוצצות שכבות של רוטב אדום (מרסקים עגבניות מיובשות שהושרו עם ריחן ואורגנו) או פטריות (מרסקים פטריות עם אגוזי קשיו) או לפי הדמיון והטעם.

מרק מלון לקינוח

צריך: מלון צהוב מקולף, מגולען וחתוך לקוביות, צרור עלי נענע טריים, חצי כוס מיץ לימון טרי, חצי כוס אגוזי מלך. לקישוט: תותים חתוכים או גרגרי רימון (לפי העונה).

הכנה: מקפיאים מבעוד יום חצי מקוביות המלון. מכניסים את כל המרכיבים חוץ מהקישוטים לתוך מעבד מזון עד קבלת גלידה רכה מאוד. יוצקים לכוסות גבוהות או לקעריות ומקשטים בפירות אדומים.

בכל המתכונות והרעיונות חשוב להשתמש במלון טעים. נשמע פשוט, אבל בעצם מסובך. מלון, יותר מהרבה פירות וירקות, הוא טר"ש או צל"ש: רוב המלונים טעימים אבל אלה שלא הם בלתי אכילים בעליל. בניגוד למזונות אחרים שתוכם כברם וניתן לנחש את טעמם על פי מוצקות או זקיפות או צבע, המלון נותר חתום עד שטועמים אותו. למרבה הצער, קודמות לכך מלאכות כמו סחיבה וקילוף. נכון, יש מי שנשבעים כי אפשר להריח את הקליפה או לנקוש עליה כדי לגלות את צפונות הטעם. ניסיתי, ניסיתי, אין ספור פעמים, זה לא עובד וטעמו של המלון לעולם נותר סוג של הגרלה.

קפה עם ולטר בנימין

* סוגיה במחלוקת היא אם האדם הוא מה שהוא אוכל או שאין שום קשר. דיון מעמיק ברבדיו השונים של הרעיון הזה, הרחבה שלו וגם בחינה של ההיבטים הסוריאליסטיים והמציאותיים מספק ספרה של איימי בנדר "טעמה העצוב של עוגת הלימון" (הוצאת אחוזת בית. מאנגלית: קטיה בנוביץ'). תיאור החניכה של נערה אמריקאית, טיפוסית רק לכאורה, מתייחד בשל כישרונה המציק לחוות דרך המזון שלה לא רק את רגשותיו של מי שהכין אותו אלא גם את אלה של מי שגידל אותו או טיפל בו. ספר אחר, מיוחד, ראוי וגם עוכר שלווה במידה.

* גם הוויכוח סביב הקפה אף פעם לא נרגע. מצד אחד נשמע קולם הגדול של תאגידים וארגונים שיש להם עניין בשגשוגו של המסחר בקפה והם מציגים, גם באמצעות רופאים, מחקרים שלפיהם הקפה ממריץ ומשפר כל ביצוע אפשרי. מנגד - קול ענות חלושה של יועצי בריאות שממליצים לשתות, אם בכלל, רק במתינות, מפני שהקפה הוא סם לכל דבר. וביניהם - קהל היעד, המוני צרכנים שרבים מהם כבר מכורים.

הנה, לכבוד שבוע הספר, תיאור מתוך הביוגרפיה של ולטר בנימין "בנימין" (מאת ג'יי פריני, מאנגלית: עדה פלדור, הוצאת ידיעות אחרונות), שבו ידיד קרוב מספר איך בנימין מטעה את הרופאים הצבאיים באמצעות שתיית של כמויות קפה במשך הימים שקדמו לבדיקה: "הקפה היה גורם קוצר נשימה ואודם בעיניים, והיה מחולל רעד בידיים וטשטוש ראייה, גם הדיבור היה נעשה בדרך כלל לא ברור. ישבתי עם בנימין במשך כל הלילה שקדם לבדיקה הרפואית. עד מועד הבדיקה הוא הצליח להגיע למצב שבו היו עיניו אדומות וגופו רעד - כמצופה - והרופאים נתנו לו דחייה נוספת. האמת היא שאני חששתי שהגזים... בדרך הביתה התמוטט בחשמלית ורק כעבור כמה ימים שב לאיתנו".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו