בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוקר אחד קם אדם ומגלה שהוא צמחוני

באיזו מידה תפריטו של אדם משפיע על השקפת עולמו? אקטיביסטים סבורים כי צמחונותו של קפקא שופכת אור נוסף על יצירותיו

תגובות

הסוגיה באיזו מידה תפריטו של אדם משפיע על סגנון חייו ועל השקפת עולמו היא נושא שנוי במחלוקת, שמתלהט עוד יותר כאשר בוחנים לאורו צמחונים בכלל ויוצרים צמחונים בפרט.

הדיון המתמשך סביב צמחונותו של פרנץ קפקא (השבוע חל יום הולדתו ה-128) ממחיש את הרעיון. מראש ייאמר שחוקרי ספרות וגם ביוגרפים רשמיים נוטים להמעיט בהשפעתו של התפריט על יצירתו של אחד הכותבים הנחשבים ביותר. יותר מזה: קיים ויכוח על עצם צמחונותו של קפקא, כמו על המניעים שלה. אלא שצמחונים, בעיקר אקטיביסטים, סבורים שקריאה בכתבי קפקא תוך מודעות ושימת לב ליחסיו המורכבים עם המזון עשויה לשפוך עליהם אור נוסף, לרבד אותם ולגלות נסתרות. לכן הם מרבים לדון ביחסו לסבלם של בעלי חיים בכלל ולאכילתם בפרט, גם באמצעות יצירותיו וגם דרך יומניו ומכתביו.

המחשה מעולה לקמצנות על גבול ההתעלמות ביחס לצמחונות של קפקא היא הביוגרפיה "פרנץ קפקא" (הוצאת רסלינג, מאנגלית: דפנה רוזנבליט). המחבר, ניקולס מארי, מתייחס לשאלת צמחונותו של קפקא באופן מצומצם, אבל מפליא לתאר את רגישותו לסבלם של אחרים בכלל וחלשים בפרט וגם למצבו הבריאותי.

מארי כותב כי ב-1907, בהיותו בן 24, כאשר החל קפקא לעבוד בחברת ביטוח, תפקידו היה לדאוג למניעתן של תאונות תעשייתיות. התפקיד הזה איפשר לו היכרות מקרוב עם סבלם של העובדים במפעלים, שחיזקה את אהדתו הטבעית לאלה שבתחתית הסולם החברתי. עוד מציין מארי כי במקום עבודתו התבלט קפקא בהרגלי האכילה שלו משום שנמנע מאכילת נקניקים, ובמקום זאת הביא עמו לחמנייה בחמאה שאותה אכל עם יוגורט או חלב.

ב-1910 גברה, לפי הביוגרפיה שכתב מארי, דאגתו של קפקא בדבר בריאותו הלקויה. ביומניו, בעודו מתאר טיול לברלין וצפייה במחזות, הוא גם כותב על רגע השיא (זה הניסוח במקור): הוא גילה מסעדה צמחונית. ככל הנראה ביקר באותו טיול באקווריום שבגן החיות וצוטט כמי שאמר מול קיר הזכוכית: "כעת אני יכול להביט בעיניכם במצפון נקי". זאת, מפני שבאותה תקופה שב לתזונה צמחונית לחלוטין לאחר שאכל בשר ודגים על פי עצת רופאיו.

מארי גם מזכיר בקצרה ביקור שקיים קפקא ב-1911 בצפון בוהמיה, אצל המרפא הטבעי מוריץ שניצר, אשר המליץ לו על תזונה צמחונית, אוויר צח ושהייה בשמש. וגם - שמירת מרחק מרופאים. קפקא כינה את שניצר "קוסם". מארי שב וכותב על חרדתו של קפקא בעניין בריאותו, על היחס שלו לרופאים רגילים ולמרפאים טבעיים וגם על חיפושו המתמיד אחרי סגנון חיים בריא, כולל הימנעות מעישון והתנזרות מאלכוהול, קפה ותה.

באותה שנה גם נסע קפקא למכון יונגבורן לרפואה טבעית שעקרונותיו היו נודיזם, הידרותרפיה, מסיכות בוץ ותזונה צמחונית. הוא שהה שם כמה שבועות.

מארי מזכיר כי ב-1913 מתאר קפקא, במכתב לארוסתו פליצה, את העובדה שאורח חייו הצמחוני גורם לאנשים לראות בו משוגע ולאביו (בנו של שוחט) לקבור את ראשו בעיתון בעת שבנו אוכל. ב-1914 אמר קפקא לידידו מקס ברוד כי החליט לוותר על עיקשותו בכלל ועל צמחונותו בפרט משום שקו זה באופיו עלה לו באירוסיו וכי מעתה הוא אוכל בעיקר בשר. אבל ב-1920, כאשר שהה בבית מרפא, הוא ביקש לשבת בחדר האוכל בשולחן נפרד, כדי שצמחונותו ומנהגו ללעוס בשקדנות ובאטיות את מזונו לא ימשכו תשומת לב.

עד כאן סקירה חפוזה של ההתייחסות הרשמית, המיינסטרימית, להרגלי האכילה של קפקא בכלל ולצמחונות שלו בפרט. התייחסות שונה בתכלית, אפילו מנוגדת, אפשר למצוא במאמרים שמופיעים בבימות צמחוניות בכלל ואקטיביסטיות בפרט.

כזהו מאמרה של ד"ר נעמה הראל, חוקרת של ייצוגי חיות בספרות מפרספקטיבה ביקורתית באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה. היא סבורה כי יותר מכל סופר מערבי אחר, הירבה קפקא לייצג בעלי חיים בסיפוריו. על פי השקפתה, הביקורת התעלמה כמעט לחלוטין מהיבט זה ביצירתו של קפקא, וייצוג בעלי החיים בכתביו נתפש כאלגורי לתכנים אנושיים.

במאמרה, שהופיע באתר "אנונימוס", היא בוחנת את סיפורי החיות הרבים של קפקא באופן שאינו אלגורי. הקריאות החלופיות שלה מתמקדות בהוויה החייתית וביחס שלה להוויה האנושית. היא טוענת כי הגבול שמפריד בין ההוויה האנושית לבין ההוויה החייתית בסיפוריו של קפקא נזיל וחמקמק. לכן גריגור סמסא יכול להתעורר בבוקר ולגלות שהוא שרץ. ההשתנות מאדם לבעל חיים או להיפך אינה עניין מסובך ביצירתו של קפקא והיא מוצגת כהליך אפשרי ואפילו שגרתי ובכל מקרה, כזה שקורא תיגר על ההבחנות הביולוגיות הנוקשות וההיררכיות שיצרה התרבות האנושית.

החידוש העיקרי במאמרה של הראל, שהוא מעגן את צמחונותו של קפקא בתוך השקפת עולם כוללת ושונה, השקפה שבה תפריט זה או אחר אינו ביטוי של חוש טעם או בעיות בריאות אלא של מודעות חלוצית לזכויות בעלי החיים. השקפה שבה הצמחונות אינה בחירה גסטרונומית או בריאותית, אלא כורח קיומי. השקפה שלפיה חייב כל אדם לראות עצמו כאילו בכל רגע נתון עלולים להתנהג אליו כמו אל בעלי חיים.

ההסתייגויות של הצמחונים האקטיביסטים מהאופן שבו מוצגת הצמחונות של קפקא על ידי הביוגרפים הרשמיים שלו רבות וכולן מסתמכות על יומניו ומכתביו. ככלל, הם סבורים שהביוגרפים מקלים ראש בצמחונות הזאת; אחת הראיות היא יחסיו עם המרפא הטבעי שניצר, שככל הנראה לא הסתכמו בקשר של טיפול תקופתי ומעידים שקפקא היה מסור מאוד לרעיונותיו של שניצר ואף עשה כל שביכולתו כדי לקדמם. יש עדויות רבות לכך שקפקא היה מיסיונר של תפריט צמחוני והמליץ עליו בכל הזדמנות וכתרופה למגוון רחב של בעיות.

על עוצמת הרגשות של קפקא ביחס לצמחונות מלמד יותר מכל ההסכם שלו עם אחותו אוטלה, שלפיו במצב שבו ייאלץ לאכול בשר בגלל הוראת רופאיו, היא תהיה לצמחונית במקומו. היא קיימה את הבטחתה גם לאחר מותו.

הוויכוח על צמחונותו של קפקא מתארך ומתפתל. בין השאר חוזרת ועולה, כסוג של נקודת מיקוח, השאלה באיזו מידה התפריט שלו דירדר או היטיב את מצבו הבריאותי. מעבר לעמדות של צד זה או אחר, הוויכוח מיטיב להמחיש איך כל אחד מספר אותו סיפור אבל בדרך אחרת ובדגש על העובדות שהוא תופש כחשובות. השאלה, האם הרגלי אכילה שונים הם כלי חיוני כאשר באים להבין יצירה או לנתח אותה, נשארת פתוחה.

מאריסטו עד יוקו אונו

יש אין-ספור רשימות של צמחונים מפורסמים. רובן הגדול גם מנסות להוכיח שצמחונים זה לא מה שחשבתם ולכן במקום של כבוד נמצאים קשוחים בכלל וספורטאים בפרט. אחת הרשימות הארוכות והמקיפות נמצאת באתר http://tinyurl.com/yw2v8q :happpycow.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו