בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגודל לא קובע: ככל שקטנייה קטנה יותר, היא בריאה יותר

זו גדולתן של העדשים, שטובות גם לחוש הטעם, לתקציב ולסביבה. גם עם החיסרון היחיד שלהן אפשר להתמודד

תגובות

העדשים הן המחשה מעולה לעובדה, או שמא משאלת לב, שהגודל לא קובע. כל הקטניות נחשבות עתירות ערכים תזונתיים, אבל בהכללה ניתן לקבוע שככל שקטנייה קטנה יותר, היא בריאה יותר. לכן העדשים עולות על כולן. הן טובות לא רק לבריאות, לחוש הטעם ולתקציב, אלא גם לסביבה. בנוסף לכך, רוב המתכונים בכיכובן הם נטולי גלוטן וסוכר. ועוד דבר: בניגוד לתפישה הרווחת, עדשים הן מאכל קיצי מצוין. כדי שיהיו כאלה צריך רק לאכול אותן כשהן לא חמות אלא בטמפרטורת החדר או קרות. הנה, על קצה המזלג, חלק משבחי העדשים:

* טעימות. לפני הכל הערה קצרה: רובנו מצויים ברזי הרזים של סוגי העוגות ויודעים למיין אותן לפי ארצות מוצאן, צורות ההכנה ומה לא. לכן כל אחד יודע אילו עוגות טעימות לו ואילו לא. זה נועד להסביר שמי שאומר שעדשים לא טעימות לו, פשוט לא מכיר אותן. יש כל כך הרבה סוגי עדשים והמון צורות הכנה ולכן קרוב לוודאי שמי שנמנע מהן, לא התנסה דיו למצוא את העדשה שמתאימה בדיוק לו. השחורות הקטנות, למשל, טעימות להפליא. עד כדי כך, שכל המוסיף להן תבלינים וקשקושים וציוצים רק גורע מהן; כל מה שצריך לעשות הוא להשרות במים פושרים ואחר כך להרתיח או להנביט. גם האחרות, שאותן כדאי לתבל קצת, מסתפקות במעט עשבים כדי להיהפך מחד-גוניות למרתקות.

* מיטיבות עם הבריאות. הסעיף הזה מורכב: ראשית, העדשים עתירות סיבים תזונתיים. יתרונות הסיבים תוארו באינספור מחקרים ומאמרים. בשורה התחתונה, רמה גבוהה של סיבים תזונתיים משמעה רמה נמוכה של תחלואה; שנית, הן עתירות חלבון: בקטגוריית המזונות הצמחיים, מדובר במקור העשיר במיוחד לחלבון; שלישית, הן דלות שומן ומלח.

* בריאות לקרקע ולסביבה. באמצעות אכילת עדשים מיטיבים עם הסביבה. גם מפני שאלה נחשבים גידולים שמשפרים את איכות הקרקע במשך צמיחתם. גם מפני שמי שאוכל עדשים יכול לוותר על מוצרים שמקורם במשק החי, שהוא גורם מרכזי בזיהום והשחתת משאבים.

* קלות לבישול ולעיכול. בהשוואה לקטניות רבות אחרות, העדשים מהירות בבישול וקלות לעיכול. לכן, ככל הנראה, יש להן מקום כה מרכזי בתרבויות רבות ובמשך דורות רבים.

* זולות. העדשים הן נוק-אאוט לטענה שלפיה לאכול בריא זה יקר: פשוט קשה לחשוב על מזון זול יותר, בעיקר בהתחשב בערך התזונתי שלהן.

* משביעות. מה יש להוסיף?

* מתאימות לקיץ. כאמור ובניגוד לדימוי השגור שלהן כמרק מהביל, העדשים טעימות גם, אולי יותר, כשהן קרות. הן מצוינות כתוספת לסלט ובעצם לכל מאכל. הנבטה שלהן חוסכת מראש את שלב החימום והופכת אותן לא סתם למאכל קיצי, אלא גם לחטיף כיפי.

ואחרי כל זה מנסרת ביתר שאת השאלה, למה רובנו ממעטים באכילת קטניות בכלל ועדשים בפרט. התשובה לכאורה קצרה ופשוטה: רובנו חוששים מקשיי העיכול שכרוכים באכילת קטניות. אלא שקשיי עיכול הם הבעיה הקטנה של העדשים, מפני שבקלות ניתן לדלג עליהם. הבעיה הגדולה של העדשים, בעצם שלנו, היא שכדי להתגבר על האיום הזה צריך לתכנן ארוחות. למרבה הצער, כולנו מאולפים לא לתכנן ארוחות אלא לחטוף אותן.

הנה, לטובת מי שרוצה ליהנות מכל היתרונות של העדשים ולא לסבול מן החיסרון היחיד שלהן, כמה דרכים שמבטיחות אכילה בלי תוצאות לא נעימות:

* להשרות. כדי שעדשים לא יגרמו אי-נוחות צריך להתחיל בהכנתן לפחות בערב שלפני הארוחה ולהשרות אותן במים פושרים למשך 12 שעות.

* להכביר בירקות. ירקות, במיוחד עלים ירוקים, גם אצות, מקלים על עיכול העדשים.

* להיעזר בתבלינים מתאימים. ג'ינג'ר, כורכום ושומר נחשבים תומכי לחימה רציניים בקשיי עיכול שאופייניים לעדשים.

* ללעוס היטב. זה כמובן נכון לכל מזון, קל וחומר לאלה הקשים לעיכול. קל להגיד, קשה לבצע.

* לאט לאט אבל בטוח. כדאי להתחיל באכילת כמות קטנה של עדשים ולהגדילה בהדרגה.

* להנביט. לא כאן המקום להלל ולפאר את ההנבטה. אבל ראוי להדגיש שהיא נוטלת מן הקטניות את קשיי העיכול ומותירה אותן רק עם היתרונות. איך? אחרי השריה של 12 שעות במים פושרים, מניחים במסננת ומדי כארבע שעות מנערים. ברגע שהעדשים מצמיחות זנבות אפשר לאחסן בקופסה סגורה במקרר.

------

* תיקון טעות: בשבוע שעבר שגיתי כאן כשהערכתי שמסעדת "ג'ויה" במילאנו היא ככל הנראה הצמחונית היחידה שעוטרה בכוכב מישלן. בעולם יש כמה מסעדות כאלה.

סלט עדשים קיצי

כדי לאכול סלט כזה בשבת צריך להתחיל לטרוח ביום שלישי. ביום שלישי בערב משרים כוס עדשים ירוקות או שחורות בארבע כוסות מים פושרים. ביום רביעי בבוקר מעבירים למסננת גדולה. מניחים על השיש ומנערים כל בוקר וערב. ברגע שהעדשים מצמיחות זנבות באורך סנטימטר (הקצב תלוי בתנאי החום והאור והלחות) אפשר להעביר לקופסה סגורה במקרר. זה גם הרגע שבו הן מוכנות להשתלב בסלט. זה גם הרגע שמבחינה תזונתית העדשים בשיאן התזונתי, בית חרושת לאנזימים, ויטמינים, מינרלים וחלבונים.

צריך: לרוטב - רבע כוס שמן זית, חצי כוס מיץ לימון סחוט טרי, כפית שום קצוץ, מנגו קטן מקולף מגולען וחתוך קטן, כפית פלפל אדום חריף קצוץ דק. לסלט - שלוש כוסות עדשים שהונבטו, שני בצלים ירוקים קצוצים, שני מלפפונים ירוקים חתוכים קטן.

ההכנה: מערבבים את חומרי הרוטב בקערה גדולה, מוסיפים את חומרי הסלט. מגישים עם אורז מלא או קינואה או בורגול.



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו