בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהו צום גלוטן, למי הוא מומלץ, ואיך נפרדים מדברי מאפה?

כדי להגיד לא לגלוטן ולעמוד בכך, צריך להבין את המנגנונים שהופכים אותו למזיק כל כך. הבעיה המרכזית של הגלוטן: אנחנו

תגובות

שיטת האכילה המכונה צום גלוטן, או ניקוי גלוטן, מתבססת על ההנחה שמניעת גלוטן, גם בלי גזירות נוספות, גם לתקופה מוגבלת, עשויה לחולל נסים.

הגלוטן, בעברית דבקן, הוא חלבון המצוי בעיקר בדגנים ושמו מלמד על תכונתו המרכזית: הוא אינו מסיס במים ולכן מאפשר "הדבקה" של מרכיבי הקמח והפיכתם לבצק.

הרעיון של צום גלוטן נובע בעיקרו מכך שהגלוטן כבר אותר כגורם סבל רב לחולי הצליאק, מחלה אוטו-אימונית שבמרכזה הפרעה בספיגת מזון. בין תסמיניה הנפוצים הפרעות בגדילה אצל ילדים, בטן נפוחה ושיבושי עיכול.

לפי הערכות שונות, חל בעשורים האחרונים גידול דרמטי בשיעור חולי הצליאק. יש הסבורים שהגידול נובע ממודעות ומשכלול של כלי האבחון, רבים אחרים משוכנעים שהתפריט המערבי עתיר הגלוטן הוא זה שאחראי למה שמכונה לעתים "מגיפת הצליאק".

כך או כך, שיטת צום גלוטן, בניגוד לשיטות רבות אחרת, אינה זקוקה ליחסי ציבור או למכונים מפוארים; היא פשוט מועברת מאדם מרוצה לחברו, וכל מי שמתנסה בה משתכנע וממליץ עליה לאחרים.

בצד הזכות של המעבר לתפריט נטול גלוטן נמצאות עדויות רבות של אנשים שלא אובחנו כחולי צליאק ובכל זאת סבורים שרגישותם לגלוטן גבוהה ולכן בטוחים שהימנעות ממנו מיטיבה עמם. המצב הזה, שאפשר לכנותו חוסר סבילות בלתי חולני, מאופיין בתסמינים שונים שדומים למחלת הצליאק ופוגעים באיכות החיים.

רוב הסובלים מן התסמונת הזאת כבר ביקרו אצל שורה ארוכה של רופאים, מהם מומחים בתחומיהם - אלרגיות, מערכת העיכול, עור וכו' - שהודיעו להם שאין קשר בין הסבל לבין הגלוטן. מדוע? מפני שהם, על פי תוצאות הביופסיה, אינם חולי צליאק.

מנגד, הטענה של רוב מי שמעידים על עצמם כסובלים מרגישות, מגובה בניסיון חייהם, היא שהגבלה או הפסקה של אכילת גלוטן מיטיבה עמם. הטענה הזאת נתקלת בדרך כלל בהרמת גבה או בנחרת זלזול מצד הרופאים. לפי התפישה הזאת, מה שאינו ניתן להוכחה באמצעות ביופסיה הוא פשוט שגוי או לא קיים, או במלה אחת: היפוכונדריה. יותר מזה: ברוב המקרים האלה הרופאים ממליצים על משחות (לעתים התסמינים כוללים נגעים בעור) ותרופות ולא על הימנעות מגלוטן, גם כאשר המטופל מעיד שזו מקלה על התסמינים.

המצדדים בדיאטת גלוטן סבורים שאף אחד, כולל מומחים ורופאים, לא מכיר את הגוף כמו האדם עצמו. לכן מה שדרוש בדרך כלל הוא לא מרשמים לתרופות אלא אמון באינטואיציה ובהיכרות עם הגוף הפרטי. לכן, לדעת המצדדים בדיאטת הגלוטן, מי שמרגיש נפיחות או גירוד או עצבנות אחרי ארוחה של מאפים, כדאי לו לנסות להיגמל מהם או להפחית את הכמויות, הרבה לפני שהוא מנסה תרופות ומשחות, הרבה לפני שהתסמינים נהפכים לבלתי נסבלים או חלילה לכאלה שיש להם שם של מחלה.

הסוגיה באיזו מידה תפריט נטול גלוטן מומלץ לכל אדם היא נושא במחלוקת שהולכת ומתלהטת. בהדרגה מתרבים המאמרים והדיונים שממליצים לכולם לעבור לתפריט נטול גלוטן. בהתאמה מתרבים גם מבקריו של התפריט הזה ורבים מהם סבורים שמשטר אכילה נטול גלוטן הוא בסך הכל גרסה של דיאטת אטקינס: עוד תפריט דל קלוריות שמתאים למי שרוצה לרזות במהירות אך בחוסר אחריות, או לכל אובססיבי באשר הוא.

מי שנמצאים מחוץ לוויכוח הם כמובן חולי הצליאק, שלגביהם כבר הוכח מעבר לכל ספק שתפריט נטול גלוטן מחולל נפלאות. הוויכוח על הגלוטן מתייחס אם כן לציבור שכולל מרזים סדרתיים, טרף קל לכל מגמה חדשה, וגם בריאותנים. אלה וגם אלה קשובים להלכי הרוח, לכותרות בעיתונים, גם לידוענים רבים שממליצים לאחרונה על תפריט נטול גלוטן כעל מתכון מנצח, גם להבטחותיהם של פרסומאים ומשווקים של מוצרים נטולי גלוטן. כך או כך, רבים משוכנעים שוויתור על גלוטן הוא המלה האחרונה בדרך הנכונה לעבר גוף חטוב ומעורר קנאה, הקלה באלרגיות וריפוי של בעיות עיכול למיניהן.

לכאורה, כל מה שצריך לעשות הוא להגיד לא לגלוטן. זה נשמע פשוט וקל, לפחות תמציתי, אבל במציאות זה אומר לדלג על הלחם, שהוא כנראה פתרון שגור ושכיח לשבירת רעב בכל מיני צורות, תחת כל עץ רענן ודוכן עירוני, בבית ומחוצה לו.

זאת ועוד: כדי להגיד לא לגלוטן ולעמוד בכך, צריך להבין את המנגנונים שהופכים אותו למזיק כל כך.

אחד המנגנונים המרכזיים, כנראה המכשיל מכולם, הוא זה שגורם לגלוטן להיות חלק מכל כך הרבה מאכלים, והוא נובע מן העובדה שמדובר בחומר גלם זול מאין כמותו.

בקיצור: הבעיה היא אנחנו ולא הגלוטן. אנחנו שאוכלים גלוטן מסביב לשעון, עם כל דבר, בכל הארוחות ובכמויות מופרזות.

התובנה הזאת מתחדדת במשך חודש של הימנעות, שבו לומדים דרך הגוף ולא רק דרך השכל עד כמה קשה לעקוף את הגלוטן שצץ בכל מקום ובכל מאכל, ובחלק מההזדמנויות קיים מבלי שרואים אותו. בחודש ההימנעות מתחדדת גם ההבנה בדבר השפעותיו השליליות של הגלוטן והשיפור שמושג דרך מניעתו או הגבלתו.

אחרי שנושמים עמוק ומתגברים על הזעזוע מעצם הרעיון של פרידה מהגלוטן, אפשר להחליט שזה לא לנצח אלא רק לתקופת הסתגלות. חודש, למשל, הוא פרק זמן עם סוף נראה לעין, ובכל זאת ארוך דיו להעריך את היתרונות ולטלטל קצת את ההרגלים. ובסך הכל, זה לא נורא כל כך: אוכלים אורז, קינואה, אמרנט, כוסמת, דוחן. גם תפוחי אדמה, תירס ובטטות.

התשובה לשאלה, שנשאלת שוב ושוב, למה התחליפים האלה עדיפים על מאכלים שמכילים גלוטן, ראויה להתייחסות מפורטת נפרדת. היא כוללת שפע של הסברים, אבל הגורף מכולם הוא זה שמבוסס על ההיגיון הפשוט של מידתיות: כולנו מגזימים בצריכת גלוטן, שרובה מתבססת על נגישותו וזמינותו בכל כך הרבה מאכלים קלים להכנה ומוכנים מראש ובכללם הכריכים, העוגות, העוגיות ומאכלי הפסטה למיניהם. ואם לא די בכך, אז יצרנים וגם בשלנים מוסיפים קמח לאינספור מאכלים שבהם הוא משמש רכיב שקוף אבל כזה שמעבה, מסמיך ומנפח.

העיקרון של הדיאטה הזאת די פשוט: מותר לאכול כרגיל והכל, אבל שום מאכלים שמכילים גלוטן ובתוכם קינוחים רבים וגם ממתקים. לשם כך אין מנוס מקריאת האותיות הקטנות שעל גבי האריזות ומשיחה קצרה עם מי שבישל.

הקשיים מתחלקים לשתי חטיבות עיקריות. החטיבה הראשונה מאפיינת בעיקר את הימים הראשונים וכוללת קושי לוגיסטי שנחווה כעצום. עצם הורדתו של הלחם למינהו מן התפריט עלולה לגרום לאדם הסביר סדרה שלמה של התחבטויות חדשות וגם הכנות מראש. הקושי השני הוא חברתי: מי שנמנע מגלוטן מוצא עצמו לעתים קרובות גם על תקן של מטרד חברתי בכל מקום שבו כולם שמחים וחוגגים עם עוגות ועוגיות ועוד.

בנוסף לכך קיימים הגעגועים למאכלים עתירי גלוטן שנתפשים כמנחמים ומשמחים. אבל בגעגועים כמו בגעגועים, כל יום שחולף מוכיח שהזמן הוא המשכך הטוב מכולם.

סדנת גלידה

מחר יתקיים בבית העיר בתל אביב (בניין העירייה הישן ברחוב ביאליק) אירוע לכל המשפחה, כולל סרטים, מוסיקה ותערוכות. ב-12:00 תתקיים סדנת גלידות שבה תלמד תמי צרי מ"עץ בעיר" להכין גלידות טעימות ובריאות ועוד הפתעות קרירות, ללא חלב ומוצריו, ביצים, שמנים מזוקקים וממתיקים. הסדנה כוללת הדגמות וטעימות ואינה מצריכה ניסיון קודם.



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו