בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לשתות או לא לשתות

איך בעלת הטור, שמטיפה להימנע מקפה, מתמודדת עם זה שהיא עצמה צורכת את הרעל, ואיך בסופו של דבר הצליחה להיגמל

17תגובות

עד לפני שנה בדיוק, בכל פעם שהייתי קוראת מחקר שמוכיח כמה קפה מזיק, הייתי מחליטה ממחר לא לשתות קפה ובבוקר שועטת בהתלהבות לעבר מכונת הקפה. הרי בלי הקפה לא הייתי מצליחה לכתוב את כל אותם טורים שבהם המלצתי לאחרים לחדול ממנו. כוס אחת ביום, הייתי אומרת לעצמי בכל בוקר, מה זה יחסית לאנשים ששותים שש או 10 או 20?

מערכת היחסים שלי עם הקפה היתה ארוכה ומפותלת. וכל שלב בפרידה ממנו היה קשה מקודמו.

קשה אפילו לשחזר ממתי בדיוק אני מכורה. האם מאז הקקאו של ילדותי? האם מאז הבוץ בבוקר של הצבא? לא ברור, קשה לשים את האצבע, דבר אחד בטוח - רק מהרגע שהתחלתי לנסות להפסיק הבנתי עד כמה אני כבולה באזיקים אל ההרגל הזה.

לפני עשר שנים החלטתי להפסיק לשתות קפה כל היום ומתי שמתחשק לי ואחרי כמה ימים של כאבי ראש הכרזתי על הצלחה. אלא שאחרי כמה חודשים חזרתי לקפה אחד בבוקר ועוד אחד קצת אחריו. וזהו. רק שני ספלי קפה. בהדרגה הצלחתי לצמצם לכוס אחת בלבד. לפני שנה החלטתי להפסיק גם את האחרונה וככל הנראה התמכרתי לתחליף דגנים. לא טעים בכלל אבל בכל זאת סוג של תחליף סם - צבע של קפה, נוזל חם שאפשר למזוג לספל ולהחזיק בו כמה דקות בבוקר. לזכותו ייאמר שבגלל תכונותיו אין סיכוי שיתחשק לי לשתות ממנו יותר מכוס אחת ביום.

הסיבה האמיתית והעיקרית שהחלטתי להפסיק עם הכוס האחרונה דורשת רמה מסוימת של חשיפה. שום דבר ביחס למה שקוראי עיתונים וצופי טלוויזיה בני זמננו רגילים אליו. הרבה מאוד יחסית למה שאני מסוגלת. לכן, במקום לחשוף את הסיבה אתחיל בתרומה החשובה לסביבה, שכל מי שמפסיק לשתות קפה יכול לזקוף לזכותו.

במונחים סביבתיים כל כוס קפה שלא שותים היא תרומה עצומה לסביבה. כל כוס קפה שאנחנו כן שותים משמעה כמויות עצומות של מים שנדרשים לגידול הפולים בכל שנה (הנתונים המדויקים תלויים בתנאים שונים וגם בדיווחי המגדלים והמעריכים. על דבר אחד אין ויכוח - כמות המים שנדרשת לגידול תה קטנה פי עשר).

אבל זאת כאמור לא הסיבה שהפסקתי לשתות קפה. זה המקום לציין שמי שהמניע שלו לפרידה מן הקפה הוא סביבתי יכול להתחיל במעבר לקפה שיש עליו תווית סחר הוגן, שהוא תמיד הרבה יותר ידידותי לסביבה מסוגי הקפה האחרים.

עוד סיבה טובה להפסיק לשתות קפה היא עדויות רבות, הנתמכות במחקרים, שלפיהן שתיית קפה מגבירה חרדה. אמנם במקרה שלי החרדה מהרעיון לא לשתות קפה בבוקר היתה הרבה יותר גדולה מאשר מחקרים ועדויות שלפיהם מי גם מי שמתרגל לשתות קפה רק בבוקר לא יכול לתפקד בלעדיו, חווה נפילת אנרגיה מבהילה בשעות אחר הצהריים, ועוד בונוס - מתקשה להירדם בלילה.

למרבה הצער, גם היושרה המקצועית וגם נאמנותי לקוראים (ביני לבין עצמי הרגשתי די רע עם העובדה שאני ממליצה לא לשתות קפה אבל שותה בעצמי, אלא שבכל פעם שכתבתי נגד קפה הבטחתי לעצמי להפסיק. ממחר) לא גרמו לי להצליח להפסיק לשתות את כוס הקפה האחת שלי ולהשתוקק אליה מרגע שהתעוררתי.

את הסיבוב האחרון במערכה שלי נגד הקפה הכריע הפסוריאזיס. הנה אמרתי את זה. בדיוק לפני 15 שנים התחלתי להכחיש שאני חולת פסוריאזיס. זה התחיל בגירודים במרפקים והמשיך בעוד ועוד גירודים ונגעים. בתקופת השיא סבלתי מ-24 נגעים מכוערים ומטרידים בכל חלקי גופי בלי יוצא מן הכלל.

לא עלה בדעתי לטפל בהם באמצעות תזונה. מרחתי עליהם אין ספור משחות. מפעם לפעם ציינתי הקלה, שבמהרה חלפה ופינתה את מקומה להרעה. ואז, לפני עשר שנים, חליתי בסרטן וקיבלתי עלי משטר אכילה בריא. לא העליתי בדעתי שהשינוי בתפריט ישפר את הפסוריאזיס. לא חשבתי עליו. בסך הכל רציתי להציל את חיי. אבל כעבור שנה שמתי לב שנשארתי רק עם נגע אחד (בברך) וכעבור שנה נוספת גם הוא נעלם. אלא שבמקומו הופיע נגע בעורף. התרחיש הזה שבו הפסוריאזיס נודד ממקום למקום נמשך. עד שבקיץ שעבר הוא הופיע בכפות הרגליים. את העורף אפשר להסתיר בשיער, את הברך - במכנסיים. וכך הלאה. אבל רק חולי פסוריאזיס יודעים עד כמה קשה, בלתי נסבל ומייאש הוא פסוריאזיס בכפות הרגליים. הפתרון היחיד הוא להפסיק לדרוך עליהן וזה כמובן לא בא בחשבון.

מה עושים? בשלב הזה החלטתי לוותר על הקפה. בעיקר מפני שזה היה הרכיב היחיד המזיק שיכולתי לאתר ככזה שאני צורכת בקביעות.

הגמילה מכוס הקפה האחרונה היתה קשה בדיוק כמו הגמילה הראשונה מן הקפה ללא הגבלה: שוב אותם כאבי ראש בלתי נסבלים, שוב אותם געגועים.

רבים מעידים על עצמם שהם יכולים להיגמל מן הקפה בלי שום ייסורים. שטות גמורה. ברוב המקרים הם שותים כמויות של תה או קקאו או אוכלים משהו מעורר אחר. הצלחתי להיגמל מן הכוס האחרונה רק מפני שהפסוריאזיס הסב לי סבל נורא.

ההקלה היתה דרמטית. בתוך חודש הנגעים השתפרו. אבל עברו לפחות שישה חודשים עד שיכולתי להיות בטוחה שהם לא עברו למקום אחר. בינתיים הם נעלמו. אולי לא לתמיד, אבל עדיין זאת התקופה הכי ארוכה, היחידה, שבה אני בלעדיהם. וגם בלי הקפה. בינתיים. גמילה מקפה היא תהליך ממושך ואטי באופן קיצוני ואני עדיין חוששת שאולי אני משלה את עצמי שנגמלתי.

כמובן, בכל פעם שאני פוגשת חולה פסוריאזיס, יש רבים כאלה, שבולע כדורים מסוכנים או משחית את זמנו בנסיעות הלוך ושוב לים המלח, אני ממליצה לו או לה על שינוי בתפריט. כולם מעוניינים לשמוע עוד. ואז אני מגיעה לפרק של הגמילה מקפה. בינתיים לא הצלחתי לשכנע אף אחד. כל אחד מהם מסביר לי למה קל יותר להיות חולה פסוריאזיס (כולל נגעים על הלחיים והאף וכפות הידיים) מאשר להפסיק לשתות קפה. רבים מהם, בתוכם עורכי דין מצליחים ואנשי רוח רבי תעוזה, מודים שמוטב להתהלך עם נגעים מכוערים שפוגעים אנושות באיכות החיים מאשר להפסיק לשתות קפה. אפילו מלחשוב על זה נהיה להם רע.

ושלא יהיו אי-הבנות: אני לא באמת חושבת שגיליתי מתכון מנצח, זה הסופרלטיב המקובל, למחלת הפסוריאזיס. לפי הבנתי, לכל מחלה יש גורמים רבים ועל כן כדי למגר אותה צריך לנקוט כמה פעולות בו-בזמן. מה שכן גיליתי הוא שוויתור על הקפה, בניגוד למשחות וכדורים, מניב שיפור בר-קיימא לטווח הארוך.

נטול גלוטן וטעים

לפני שבועיים כתבתי כאן על הימנעות מגלוטן. בעקבות הרשימה הגיעו אלי שמועות על אופה שמתמחה בהכנת מאפים, כולל לחם, מסוגי קמח בריאים. הוא, כמובן, לא הראשון. אלא שהמאפים שלו מתייחדים משאר מאפים נטולי גלוטן בכך שהם גם טעימים לפחות כמו הרגילים וגם עשויים מתערובות של קמח בריא (טפיוקה, אורז אדום, אמרנט, שקדים, כוסמת ועוד). אשר על כן החלטתי לטעום מהם וראיתי כי טוב. בינתיים אין לאופה אפשרות טכנית לספק את גודל הדרישה ולכן תוצרתו מוצעת בנקודות מכירה ספורות. לבירורים: טל' 4241173-054.



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו