בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אבוקדו לא משמין

יותר מכל הזרעים האקזוטיים, האבקות היקרות וגם הגלולות שמבטיחות אבל לא מקיימות - דווקא האבוקדו ראוי לתואר מזון עילי

26תגובות

עכשיו, כשמדפי האבוקדו שעמדו ריקים במשך חודשיים מתחילים להתכסות בזני הסתיו, ראוי להפנות תשומת לב אל האבוקדו: יותר מכל הזרעים האקזוטיים, האבקות היקרות וגם הגלולות שמבטיחות אבל לא מקיימות - דווקא הוא ראוי לתואר מזון עילי.

אבל לפני שמתמקדים בנושא העיליות, ראוי להקדים ולפזר את העננה היחידה שרובצת על שמו הטוב של האבוקדו ושגורמת לרבים וטובים להתנזר ממנו. במשפט אחד: השמועות על כך שהוא משמין הן מוגזמות ולא אחראיות.

כדי להזים אותן מן היסוד צריך לחזור ולהפוך בסוגיית הקלוריות ובאיוולת שאופפת אותה. אבוקדו גדול אכן מכיל יותר קלוריות מרוב החטיפים המעובדים שמכונים חטיפי בריאות ואף מחלק מחטיפי השוקולד מקטגוריית המושחתים. אלא שהשלם, כאמור, גדול ואף שונה מסכום חלקיו, ולכן טיפשי להעריך מזונות על פי תכולת הקלוריות שלהן.

חטיף שוקולד ממוצע מכיל 240 קלוריות, חטיף מן הסוג שמכונה "בריאות" רק 120 קלוריות, ועדיין אבוקדו הוא מזון טוב בהרבה.

ספירת קלוריות היא שיטה פסולה מפני שהיא מתכחשת לאופן שבו המזון מתעכל, נספג ונטמע בגוף. העובדה שאדם סביר מעדיף חטיף אנרגיה היא פרי של עשרות שנות שטיפת מוח, שבהן התרגלנו להתייחס לאוכל כאל מוצר תעשייתי מדיד ולא כאל מזון שייעודו לספק את צורכי הגוף ולטפח אותו.

גוף האדם מתייחס אל המאכלים האלה באופן שונה בתכלית. בשבילו חטיף האנרגיה הוא בדרך כלל לא יותר מאשר סוכר וכימיקלים שהוא אינו מסוגל לא לפרק ולא לעכל. העובדה הזאת תגרום לו לצבור פסולת ולהוסיף משקל. לעומת זאת, אל האבוקדו מתייחס גוף האדם כאל מכר ותיק וחביב ולכן מסוגל לפרק אותו ולעכל את כולו. משום כך, מספר הקלוריות, משקל החלבון וכמות השומן והפחמימות הם, במקרה הטוב, מידע חסר תועלת.

לפני שמכניסים משהו לפה, כדאי לשאול אם הוא במצבו הטבעי או שלפחות ניתן לזהות את מקורו. אם התשובה היא "לא", כמו במקרה של חטיף האנרגיה, מוטב להשליכו לפח. פה הוא לא פח.

בדיוק כאן עולה השאלה, כמה אבוקדו מותר או כדאי לאכול? התשובה תלויה בנקודת ההשקפה. טבעונים שמתנזרים לגמרי ממאכלים מתועשים אוכלים לפחות אבוקדו אחד ביום ומתייחסים אליו כאל רכיב עיקרי. מינון כזה מומלץ מאוד גם למי שרוצים להשיג שיפור מהיר במצב הרוח.

לאנשים שצורכים מזונות עשירים רבים כמו טחינה ואגוזים, שלא לדבר על מוצרים מן החי, כדאי לאכול אבוקדו במידה: חצי אבוקדו ביום. המינון הזה מומלץ גם למי שרוצים לרזות, מפני שאכילת אבוקדו משככת מאוד את הלהיטות למאכלים מזיקים עתירי שומן. לכן כדאי לנסות להוסיף קוביות אבוקדו דווקא לסלטים שנראים עצובים במיוחד.

ובחזרה לעיליות: מה כל כך עילי באבוקדו? העובדה שהאבוקדו מתפקע מרוב רכיבים מזינים חיוניים, כולל ויטמינים מסוג בי, חומצה פולית ואשלגן, ידועה לכל. אלא שגם המפרט הטכני המייגע וגם פירוט מעלותיו של כל רכיב הם חלק קטן מאותה עיליות.

מה שהופך את האבוקדו למזון עילי הוא העיקרון שלפיו השלם לא רק שונה מסכום חלקיו אלא גם גדול מהם. האבוקדו פועל כמה שניתן לכנות מאיץ תזונה, ולכן כאשר הוא נאכל יחד עם מזונות אחרים, הוא מאפשר לגוף ספיגה מיטבית של חומרים נוגדי סרטן כמו קאראטנואידים המצויים בירקות כמו תרד וגזר.

אכילת אבוקדו גם מפחיתה רמות כולסטרול והוא מקור עשיר של חומצות שומן חד בלתי רוויות שמספקות הגנה מפני מחלות רבות. האשלגן שמצוי באבוקדו מווסת לחץ דם, מגן מפני מחלות לב ושטפי דם ובה בעת גם מסייע בעיכול ובניקוי רעלים.

תקצר היריעה מלהמשיך ולתאר את נפלאות האבוקדו, אבל יש בו שילוב מרכיבים שמשקם ומחזק גם את המערכת החיסונית וגם את המערכת העצבית.

ומה בקשר למוח? האבוקדו לא מסוגל להגדיל את האיי-קיו אבל כן נלחם, באמצעות השילוב בין רכיביו, בעייפות ובדיכאון ולכן משפר את יכולת הריכוז.

עוד כתר שנקשר ובצדק לאבוקדו הוא יכולתו לשפר את המראה החיצוני. בזכות התכולה הגבוהה של השומנים הבריאים יש לאבוקדו יכולת מוכחת לשפר ולהצעיר את מראה העור. עוד טוענים שהוא מגביר את ייצור הקולגן, ובתוספת לוויטמין אי, נוצרת תרכובת מחוללת פלאים.

ועוד דבר אחד: להגיד "אני לא אוהב/ת אבוקדו" זה כמו להגיד "אני לא אוהב/ת מים". ראשית, יש הרבה מאוד סוגי אבוקדו, במרקמים רבים. שנית, האבוקדו נייטרלי בטעמו ולכן משנה את אופיו לפי גחמות הסועד והטבח. הוא תחליף מצוין לשמן זית, שמן קוקוס וחמאה.

הנה כמה מטעמים לאירוח ולפינוק שבהם האבוקדו הוא השחקן הראשי:

* מתכון לסלט אבוקדו

אין סלט שאבוקדו לא משדרג בכמה רמות (וזה נכון גם למרקים קרים, ממרחים וכל סוגי הפירה). לכן הסלט המוצע כאן הוא אחת מאינספור אפשרויות.

צריך: לסלט - שלוש כוסות עגבניות שרי חצויות. שלוש כוסות אבוקדו חתוך לקוביות. כוס גרעיני תירס טרי מאוד (אין צורך לבשל, רק לטעום כדי לוודא טריות) מופרדים מהקלח, חצי כוס בצל סגול קצוץ דק.

לרוטב - חצי כוס אגוזי קשיו שהושרו במים פושרים 5 שעות, חצי כוס מיץ לימון סחוט טרי, שן שום, פלפל חריף אדום קטן, מלח ופלפל לפי הטעם.

הכנה: מערבבים בקערה גדולה את מרכיבי הסלט. את חומרי הרוטב מכניסים למעבד מזון ומפעילים עד קבלת מרקם חלק. במקרה הצורך מוסיפים מעט מים. שופכים את הרוטב על הסלט ומערבבים היטב. מגישים עם קינואה או כל דגן אהוב.

* מתכון לאבוקדו ממולא

צריך: 3 אבוקדו גדולים, כוס עלי כוסברה קצוצים, כוס גזר מגורר, כוס גבעולי סלרי קצוצים, כוס גרעיני חמניות לא קלויים, חצי כוס בצל ירוק קצוץ. לרוטב - חצי כוס לימון, חצי כוס בשר קוקוס, פלפל אדום חריף קטן.

הכנה: חוצים את האבוקדו ומגלענים. את חומרי הרוטב מכניסים למעבד מזון עד קבלת מרקם חלק. מוסיפים מעט מים לפי הצורך. את שאר הרכיבים מערבבים בקערה ומוסיפים את הרוטב. בעזרת כף ממלאים את האבוקדו. מגישים עם קרקרים.

* מתכון לגלידת אבוקדו

צריך: 2 כוסות קוביות אבוקדו קפואות, חצי כוס פיסטוק, כוס תמר מג'הול מגולען.

הכנה: מכניסים הכל למעבד מזון עד קבלת מרקם גלידה.

נשמע מצחיק ואף מרתיע? עד שתטעמו. וכדי לשכנע - בהרבה מקומות, בפיליפינים למשל וגם במסעדת 3 כוכבי המישלן של אלאן פאסאר, אבוקדו הוא רכיב מרכזי בקינוחים.

* מסיכת אבוקדו

צריך: 1 כוס אבוקדו מעוך, 2 כפות אבקת קקאו, 2 כפות דבש.

הכנה: מערבבים היטב, מורחים על הפנים, משאירים חצי שעה ושוטפים היטב.

הכמות מספיקה לארבע מסיכות או למסיכה אחת וקינוח מושחת.

מוקדם, טרי וטעים

שוקי איכרים מתקיימים כיום בכל רחבי הארץ ופתוחים לפחות יום בשבוע. היתרון העצום של קנייה בהם הוא שנמכרים שם מוצרים טריים. לקנייה מוצלחת בשוק איכרים יש כמה עיקרים שכדאי ליישם:

* סיור מקדים. כדאי להכיר את השוק לפני שמתחילים לקנות בו. לכן מומלץ להקדים לקנייה סיבוב בכל השוק, שבו ניתן להשוות מחירים, מגוון ואיכות.

* כסף מזומן. כדאי להצטייד בהרבה מטבעות ובשטרות קטנים שיהיו זמינים בכיס. העיקרון הזה מתבהר כשכבר עמוסים בקניות. ככל שיותר עמוסים, פחות נוח להתחיל לדוג שטרות מהארנק שבתוך התיק, לחכות לעודף ולסדר אותו בארנק.

* עגלת קניות היא הדרך הקלה והנוחה להתנהל בשוק. ובאותו עניין: כדאי גם להביא ארגזון קשיח ובתוכו להניח את המזונות הרכים שבסכנת הימעכות.

* לשאול. מומלץ לשקוע בשיחות עם המגדלים; סוג של שיעור חקלאות בין-תחומי שכולל היכרות קרובה עם הזנים השונים, מידע על זמינותם לפי העונות, מתכונים מפתיעים ועצות לאחסון נבון.

* לטעום. רבים מן האיכרים מציעים דוגמיות טעימה שמאפשרות התנסות לפני הקנייה. מגוון הטעימות והנדיבות של האיכרים היא הזדמנות לצאת קצת מהמסגרת המוכרת ולהתחיל לקנות ולאכול עוד מזונות, שבהדרגה ייהפכו מהרפתקה חד-פעמית לשגרה מבורכת.

* להקדים. מומלץ לבוא מוקדם. ככל שמקדימים נמנעים מהצפיפות וגם נהנים ממיטב התוצרת.

את מיקומיהם של חלק מהשווקים אפשר למצוא באתר www.farmersmarket.co.il/bloge/?page_id=89.

איור: עמוס בידרמן באו באו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו