${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך נפל התפוח: על הפרעת האכילה של סטיב ג'ובס

האם ג'ובס, קנאי לתזונה שטיפל בסרטן שבו לקה באמצעים אלטרנטיביים, סבל מאורתורקסיה נרבוזה? ואיזה יתרון יש לה לעומת אנורקסיה ובולימיה?

76תגובות

האפשרות שהקפדה על תזונה נכונה עלולה להסלים עד כדי הפרעת אכילה אינה תחום העיסוק של הביוגרפיה על אודות סטיב ג'ובס, אך היא נוכחת בספר ומלווה את קורותיו של הגיבור.

ג'ובס, מתברר בספר, היה קנאי ביחסו לתפריט. בחירותיו מדגימות בהרבה אופנים את המונח אורתורקסיה נרבוזה, שטבע סטיבן בארטמן, רופא ומחבר הספר "המכורים לאוכל בריא", לתיאור מצב קיצוני שבו תזונה נכונה מידרדרת להפרעת אכילה.

על פי מחבר ספר הביוגרפיה, וולטר אייזקון, גם מקורו של סמל התפוח הוא בתפריט דיאטה של פירות שסיגל לו ג'ובס. הרעיון עלה כאשר באחד הימים חזר ג'ובס ממטע תפוחים והחליט שהשם תפוח, כמו הדימוי, עשוי להיות ידידותי ומרענן. כך נהפך התפוח ללוגו של חברת אפל ולאחד האייקונים המזוהים ביותר עם עולם המחשבים בכלל ועם פועלו של ג'ובס בפרט.

אבל עוד לפני שהקים את אפל, טייל ג'ובס יחד עם חבר בהודו - מסע שממנו חזר בראש מגולח ותפישה בודהיסטית חזקה קשה לעקוב אחרי תפריטו של ג'ובס במשך שנות חייו, אבל על פי הביוגרפיה, כחלק מאמונותיו הבודהיסטיות הוא הקפיד במשך תקופות ארוכות על דיאטה צמחונית אך אכל דגים - שילוב שהחשיב לבריא במיוחד.

בין היתר עוסק הספר בהחלטתו של ג'ובס לדחות ניתוח להסרת גידול סרטני בלבלב, שהתגלה בגופו באוקטובר 2003. ג'ובס פסל בתחילה את האפשרות של ניתוח והעדיף טיפול אלטרנטיבי ששילב דיאטה צמחונית, דיקור ותרופות עשבים.

אי-פי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

אלא שההתייחסות למחלה מקדימה את המאוחר. הפרק השלישי בספר עוסק במפגש בין ג'ובס הצעיר לחברתו הרצינית הראשונה; היא מצוטטת כמי שנמשכה אליו בגלל שיגעונו בעניין התזונה. בהזדמנות זו מתאר הביוגרף איך טיפח ג'ובס את השיגעון שלו ומכוון לניסויים שהחל אז והמשיך לעשות כל חייו בדיאטות כפייתיות של פירות וירקות בלבד (בתוספת אל-אס-די). עוד הוא מציין, שהדיאטה גרמה לג'ובס להיראות כחוש במידה קיצונית.

ספר שהשפיע מאוד על ג'ובס באותה תקופה - הביוגרף שלו טוען שבמידה מוגזמת - היה "תזונת העתיד לשיפור עולמנו" מאת פרנסס מור לאפה, שפירט את היתרונות האישיים והכלל-עולמיים הטמונים בצמחונות. בעקבות הקריאה החליט ג'ובס להתנזר מבשר, אבל גם אימץ דיאטות קיצוניות שכללו צומות, שלשולים ומשטרי אכילה שבהם אוכלים רק גזרים או רק תפוחים למשך שבוע. אחד מחבריו הקרובים גם העיד שבאותה תקופה קרה שג'ובס התקיים רק על דגני בוקר ושלעתים נעשה כתום מרוב אכילת גזרים.

הרגלי התזונה שלו הלכו ונעשו כפייתים לאחר שקרא את "מערכת הריפוי של תזונה ללא ליחה" מאת ארנולד אהרט. הספר הזה היה אות הפרידה ממנעמי הדגנים למיניהם, הזרעים וגם מוצרי החלב. בהדרגה החל לאמץ צומות שארכו שבוע. בהמשך מתוארת התנהגותו של ג'ובס בארוחות: הוא נהג להגיע אליהן מורעב ולכן האביס את עצמו עד כדי כך, שמיד לאחר מכן נאלץ לשלשל. ג'ובס שמר על הרגלי האכילה המוזרים האלה במשך כל חייו.

בתחילת 2008, כאשר היה ברור שהסרטן שלו מתפשט, החמירו בעיות האכילה. בתקופה זו, כך מתואר, הוא התעלם מרוב המזונות והתייחס בחשדנות רבה גם לאלה שהסכים לטעום.

העיסוק בזיקה בין מחלתו של ג'ובס לבין הרגלי האכילה שלו עולה בהקשרים רבים וגם בביוגרפיה. יש דעות לכאן ולכאן וכל אחד מגבה את השקפתו בנתונים אחרים שהולמים אותה. בשורה התחתונה ברור רק דבר אחד: מחלת הסרטן, כולל מקורותיה ודרכי ריפויה, עודנה חידה. כל ניסיון להסביר מהלך של מחלה קשה, וכן את האפשרות להיחלץ ממנה, הוא בבחינת מעשה טלאים, שבו השלם שונה וגדול מסכום חלקיו ובנוסף לכך רב הנסתר על הגלוי. לכן כל מה שנאמר על הקשר בין מחלתו של ג'ובס לבין התפריט שלו הוא חוכמה בדיעבד. ג'ובס, וזה לגמרי מובן וטבעי, ניהל את מחלתו כפי שחי: נגד הזרם וכשהוא סומך בעיקר על עצמו ועל תבונתו ותחושותיו.

ובחזרה לאורתורקסיה נרבוזה. באתר של בארטמן, העוסק באורתורקסיה, מופיע שאלון שבאמצעותו יכול מי שאוכל מזון בריא לאבחן באיזה מקום הוא נמצא על הקשת שבין הקפדה מתונה לבין הקפדה קיצונית בעלת מאפיינים של אובססיה.

השאלון כולל עשר שאלות: האם אתם מתכננים ארוחות מראש? האם אתם מקדישים לפחות שלוש שעות ביום לתכנון ארוחותיכם? האם איכות המזון חשובה לכם יותר מטעמו? האם איכות חייכם יורדת ככל שאיכות מזונכם עולה? האם אתם חשים מחויבות מתעצמת לאיכות מזונכם? האם המשמעת שלכם בתחום המזון גורמת לכם סיפוק? האם ויתרתם על מאכלים אהובים? האם התפריט הנכון מונע מכם לאכול במסעדות ולהשתתף באירועים? האם אכילת מזון לא נכון גורמת לכם ייסורי מצפון? האם אכילה נכונה נוסכת עליכם סוג של אופוריה?

על פי בארטמן, אצל מי שעונה "כן" על שלוש שאלות ויותר, אמורה להידלק נורית אדומה. אבל כמו מבחני אינסטנט רבים, המבחן שלו מעורר אי-נוחות בגלל הנטייה לתייג בני אדם, לשים אותם במגירות ואגב כך לרדד ולהכליל את הטבע האנושי.

סביר להניח שהאנשים שמשתדלים לאכול נכון יענו ב"כן" על חלק מהשאלות של בארטמן, אפילו על רובן, אבל ספק אם הם נתונים בסיכון כלשהו. מבחני בזק מטיבם מזכירים רדיפה אחרי הרוח, מפני שהם מנסים לכמת ערכים ותחושות שלא ניתנים לכימות. ולכן השאלון של בארטמן עושה עוול לשוחרי המזון הבריא. לקבוע שאכילה נכונה עלולה לגרום הפרעה זה כמו להגיד שכישרון נגינה או הצטיינות בשחייה עלולים לגרום הפרעה. כל דבר, לא משנה כמה הוא טוב, עלול במצבים קיצוניים להיהפך לאובססיה.

מה שכן מעניין בעיסוק במונח אורתורקסיה נרבוזה, שהיא אכן מבשרת פרידה מהדור הקודם של הפרעות האכילה - האנורקסיה והבולימיה. אלה אופיינו כמחלות שהתפתחו בתגובה לחברת השפע שהאביסה את אזרחיה והעידו על שנאה עצמית, יצר הרס עצמי וניסיון להתעלם מצורכי הגוף. האורתורקסיה נרבוזה מתפתחת כתגובה לתרבות הג'אנק-פוד שמרעילה את אנשיה. סולם העדיפויות של האורתורקסים שונה בתכלית משל האנורקטים. הירידה במשקל היא מטרה משנית, אם בכלל. המטרה העיקרית היא היטהרות מרעלים.

פאסט פוד בריא?

יש דבר כזה. לחם עידן הנבט עשוי רק נבטי כוסמין ומעט מלח ונטול קמח, שמרים, שאור, סוכר ושמן. הגרסה הרגילה נמצאת במקפיאים בחנויות הטבע כמה שנים, הגרסאות החדשות - מתוקה שמכילה גם פקאן וצימוקים ומלוחה שבה נבטי עדשים וגרעיני דלעת - הגיעו החודש.

כיכרות הלחם נמכרות במנות אישיות בצורת דיסקיות כשאינן אפויות כלל. אוכלים אותן לאחר אפייה ביתית קצרה של 5-10 דקות בטוסטר קופץ (מומלץ), טוסטר לחיצה או טוסטר אובן. במשך האפייה הדיסקית מתנפחת ונוצר בתוכה כיס פנימי, בדומה לפיתה. 20 שקל ל-480 גרם (שבע יחידות).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#