בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנת המזונות שלי

כולם נפרדים עכשיו מ‑2012. גם אני אציע כאן את מי כדאי לזכור ועם מה מומלץ להמשיך הלאה

41תגובות

טרי ואלס: ריפוי באמצעות מזון

מאז שהועלתה ליוטיוב הרצאתה של ד"ר טרי ואלס ב-TED בשלהי שנת 2011, צפו בה כבר 1,200,000 בני אדם בקירוב. ואלס, חוקרת בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אייווה, מספרת בסרט על שלבי הריפוי מטרשת נפוצה באמצעות מזון ומציגה תצלומים מעוררי התפעלות והשראה של החלמה ממחלה שנחשבה חשוכת מרפא.

טרי ואלס אובחנה כחולת טרשת נפוצה בשנת 2000 לאחר שסבלה, בין השאר, מתחושת התחשמלות, נפילות, התעוורות זמנית והיחלשות. היא טופלה בתרופות המתקדמות שמוצעות לחולים במחלה זאת ונפגשה עם הרופאים הנחשבים בתחום. בשנת 2003 חלה החמרה במצבה והיא נזקקה לכיסא גלגלים מן הסוג שמאפשר חצי שכיבה. ההחמרה גרמה לה להתעמק בספרות הרפואית, בעיקר ניסויים בעכברים, ולהרכיב רשימה של חומרים שעשויים לשפר את תפקודיה.

השלב שהיא קוראת לו "הארה" התרחש ב‑2007 כאשר החליטה להשיג את רשימת החומרים הזאת באמצעות תזונה. נדבך מרכזי בשיטת ואלס הוא ההוראה לאכול תשע כוסות ביום של מזונות טריים מן הצומח: שלוש כוסות של עלים ירוקים, שלוש כוסות ירקות עתירי גופרית כמו כרוב, בצל, פטריות ואספרגוס, שלוש כוסות ביום של ירקות צבעוניים, פירות ו/או פירות יער.

שלושה חודשים מרגע שהחלה בדיאטה, ואלס הצליחה ללכת בין החדרים במקום עבודתה בלי מקל. בתוך חמישה חודשים היא הסתובבה בכל רחבי הבניין בלי מקל ובתוך תשעה חודשים היא רכבה עשרות קילומטרים על אופניה. מומלץ לצפות בהרצאה של ואלס ביוטיוב. היא רהוטה, מרגשת ומשכנעת ורוצה להראות את האור גם לאחרים, אף על פי שרובם לא מעוניינים ומעדיפים להשאר בעלטה.

סטיב ג'ובס: הכל באיפוק, גם האיפוק

בענין רב קראתי בראשית 2012 את הביוגרפיה על אודות סטיב ג'ובס, ובעיקר את החלקים שמהם ניתן ללמוד על יחסו למזון. ג'ובס, מתברר בספר, היה קנאי ביחסו לתפריט. בחירותיו מדגימות בהרבה אופנים את המונח אורתורקסיה נרבוזה, שטבע סטיבן בארטמן, רופא ומחבר הספר "המכורים לאוכל בריא", לתיאור מצב קיצוני שבו תזונה נכונה מידרדרת להפרעת אכילה.

קשה לעקוב אחרי תפריטו של ג'ובס במשך שנות חייו, אבל על פי הביוגרפיה, כחלק מאמונותיו הבודהיסטיות הוא הקפיד במשך תקופות ארוכות על דיאטה צמחונית אך אכל דגים ­ שילוב שהחשיב לבריא במיוחד. הפרק השלישי בספר עוסק במפגש בין ג'ובס הצעיר לחברתו הרצינית הראשונה; היא מצוטטת כמי שנמשכה אליו גם בגלל שיגעונו בעניין התזונה שהתאפיין בדיאטות כפייתיות של פירות וירקות בלבד (בתוספת אל-אס-די). בהמשך אימץ ג'ובס דיאטות קיצוניות שכללו צומות, שלשולים ומשטרי אכילה שבהם אוכלים רק גזרים או רק תפוחים או רק דגני בוקר למשך שבוע.

בשלב מסוים ג'ובס נפרד מהדגנים למיניהם, הזרעים וגם מוצרי החלב. בהדרגה החל לאמץ צומות שארכו שבוע. הוא שמר על הרגלי האכילה הקצוניים האלה במשך כל חייו. בתחילת 2008, כאשר היה ברור שהסרטן שלו מתפשט, החמירו בעיות האכילה. בתקופה זו, כך מתואר, ג'ובס התעלם מרוב המזונות והתייחס בחשדנות רבה גם לאלה שהסכים לטעום.

העיסוק בזיקה בין מחלתו של ג'ובס לבין הרגלי האכילה שלו עולה בהקשרים רבים וגם בביוגרפיה. יש דעות לכאן ולכאן וכל אחד מגבה את השקפתו בנתונים אחרים שהולמים אותה. בשורה התחתונה ברור רק דבר אחד: מחלת הסרטן, כולל מקורותיה ודרכי ריפויה, עודנה חידה. כל ניסיון להסביר מהלך של מחלה קשה, וכן את האפשרות להיחלץ ממנה, הוא בבחינת מעשה טלאים, שבו השלם שונה וגדול מסכום חלקיו ובנוסף לכך רב הנסתר על הגלוי. לכן כל מה שנאמר על הקשר בין מחלתו של ג'ובס לבין התפריט שלו הוא חוכמה בדיעבד. ג'ובס, וזה לגמרי מובן וטבעי, ניהל את מחלתו כפי שחי: נגד הזרם וכשהוא סומך בעיקר על עצמו ועל תבונתו ותחושותיו.

יובל נוח הררי: הצלחה אינה בהכרח קידמה

ספרו של הררי "קצור תולדות האנושות" שמוביל את רשימות רבי המכר בהתמדה שאין לה תקדים, מגולל, בצד קורותיהם של בני האדם, את ההיסטוריה הבעייתית של חיות המשק וניצולן.

"הפרות והתרנגולות בנות ימינו", כותב הררי, "הן אמנם סיפור הצלחה אבולוציוני חסר תקדים, אך הן גם בין היצורים האומללים ביותר שחיו אי פעם על פני כדור הארץ. שכן, ביות בעלי חיים היה מבוסס על שורה של פרקטיקות אכזריות שהלכו ונעשו רק יותר ויותר אכזריות ככל שחלפו השנים".

ספרו של הררי גדוש בתובנות מעוררות השראה על טיב היחסים בין האדם לחיות שביית. כזהו למשל הדיון באפשרות שאי אפשר להזיק מבלי להינזק. על פי הררי, עד המהפכה החקלאית חייו של האדם היו נוחים למדי. אבל מרגע שהחל בביות ­ לשון נקייה לכליאה ואילוף ­ של מינים וזנים, הוא התביית בעצמו והחליף אורח חיים טוב באורח חיים גרוע ממנו, כזה שתבע ממנו מחויבות הולכת וגוברת, עבודה פיסית מפרכת וחופש תנועה קטן מאוד.

פרנק ברוני: זהירות, מסעדות!

בחורף 2012 פרסם פרנק ברוני, מבקר מסעדות שנון ואכזר, ב"ניו יורק טיימס", טור שעיקרו הסיכונים הבריאותיים שהוא קיבל עליו כשאכל במסעדות יקרות לעתים תכופות. ברוני, אחרי שנים ארוכות של אכילת מנות עשירות בחמאה, בשריות ברובן, בעיקר מן הסוגה שמוגדרת כמטבח עילי, חלה בשיגדון, מחלה שנגרמת בגלל צריכה מסיבית של בשר ואלכוהול ומאופיינת בכאבים עזים ואובדן יכולת התנועה. ברוני, בזכות הדרך שבה החליט לשתף את קוראיו במחלתו, עשה, בניגוד לרבים מעמיתיו, שירות עצום לציבור, מפני שהוא חשף וביושר את הסכנות שנושא עמו התפריט המערבי המוכר ואת האופן שבו תפקידם של מסעדנים ושפים עלול להיות הרה גורל.

אתנה הוהנברג: יש עתיד

הוהנברג, אמא מסן דייגו, זכתה ב‑2012 בשלושה מליון דולר אחרי שתבעה את חברת פררו, יצרנית נוטלה. הוהנברג, לפי עדותה, נפלה קורבן לפרסומות והאמינה שנוטלה היא בחירה תזונתית נפלאה לבתה בת הארבע. התופעה של הורים שתובעים ענקיות מזון היא חלק ממגמה גוברת ובהדרגה מתרבים הדיווחים על עורכי דין שתובעים אף הם את חברות המזון. כך, למשל, התפרסם באוגוסט, במדור הכלכלי של הניו יורק טיימס, כי עורכי דין שזכו לפני כעשור בסכומים נכבדים בתביעות נגד יצרני סיגריות, תאגידי ביטוח ותרופות, כבר נערכים לקראת המטרה הבאה: תאגידי מזון. על פי הניו יורק טיימס לפחות 12 עורכי דין כבר עובדים על לפחות 25 תיקים בתחום המזון והעניין שלהם, בשורה התחתונה, הוא בהטעיה ובהונאה.

התחושה שהצרכנים הולכים לקראת מערכה מטלטלת ומכוננת מבחינת יחסיהם עם היצרנים מומחשת היטב גם בתביעה שהגישו בחודש יולי האחרון שתי אמהות מקליפורניה. הן תבעו את חברת ג'נרל מילס בטענה שענקית המזון טועה ומטעה כאשר היא מסמנת וממתגת את מוצרי נייצ'ר וואלי כטבעיים בעוד הם מכילים כמות גדולה של רכיבים מעובדים.

התובעות הדגישו שמעבר למקרה הפרטי של החטיפים המסויימים, מטרתן היא לחולל מהפכה בקרב ציבור ההורים שכל כך לא מודעים לעובדה שאין שום קשר בין מה שכתוב על האריזות לבין מה שהן מכילות וממילא מאביסים את ילדיהם בשלל חומרים מזיקים. התביעות האלה, צריך לקוות, ישימו סוף לקלות הבלתי נסבלת שבה מאכילים את הציבור בכלל וילדים בפרט בזבל שמתחפש למזון. בסופו של המאבק הזה תצורף לכל אריזה, בעיקר אם היא מיועדת לילדים, אזהרה חמורה. בדיוק כמו בסיגריות.

מיקי חיימוביץ': השינוי מתחיל בתוכנו

בסוף 2012 השיקה חיימוביץ' את פרויקט "שני ללא בשר" שהיא מובילה. מטרת הפרוייקט להפחית את צריכת הבשר כדי לצמצם את הזיהום שנובע מייצור הבשר ואת הנזקים לבריאות שגורמת צריכתו. "אנחנו הישראלים" היא אמרה לי "יכולים להיות מודל לכולם, דווקא מפני שאנחנו חברה קטנה מאוד ניתן ליישם כאן בקלות את העקרונות ולהיות אור לגויים".

נכון שמה שנראה לחיימוביץ' כמו שינוי קטן מאוד עלול להיראות לאחרים כמו טלטלה עצומה שתובעת מהם מאמץ עילאי. אבל ככה זה עם חלומות ­ לפעמים, בסוף, אחרי דרך קשה ומפרכת, הם מתגשמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו