בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול או לא לאכול

לקראת פסח: חומר הניקוי הטבעי שלא כדאי להחמיץ

לחומרי ניקוי רגילים יש ריחות נהדרים אבל הם מלאים בכימיקלים מזיקים. החומץ הפשוט והזול הוא אלטרנטיבה מומלצת, הגוברת לרוב גם על חומרי ניקוי אקולוגיים

7תגובות

לקראת פסח מתרבים הדיבורים על שיטות מנצחות לניקוי, ובתוך כך עולים הרהורי כפירה סביב כל מיני מוצרי ניקוי כימיים מקובלים הנקנים בחנויות. נכון שמדובר בתכשירים שמבטיחים להעלים את הלכלוך בצ'יק־צ'ק, אבל הם גם חשודים — עם קבלות — בהרעלה

האם אפשר להסתדר בלעדיהם? בשנה שעברה, לכבוד חג הניקיון, הצגתי כאן את אבקת הסודה לשתייה. אחריה ברשימת המנקים הלא מזיקים נמצא החומץ הפשוט והזול שנמכר בכל מרכול ונמצא בכל בית. כך, למשל, אפשר לייצר ממנו תכשיר לניקוי כללי: מערבבים ארבע כוסות מים עם כוס חומץ ומתקבל חומר מצוין ויעיל לניקוי חדרי האמבטיה והשירותים, חלונות וגם מראות. המתכון הזה לא חקוק על שום סלע ויש מי שמגדילים את כמות החומץ או מקטינים אותו, כל אחד וטעמיו עמו. ניקוי רצפות אבן וקרמיקה, לשם המחשה, מצריך פחות חומץ ויותר מים, בערך רבע כוס חומץ לארבעה ליטר מים.

איור של עמוס בידרמן - רחל טלשיר אוחזת בבקבוק חומץ
איור: עמוס בידרמן

כדי לנקות כיריים פשוט מורחים עליהם חומץ, מחכים עשר דקות ומנגבים עם מטלית. האפקט הכי מרשים מתקבל כשרוצים להסיר אבנית. למשל מקומקום חשמלי: מרתיחים מים עם חצי כוס חומץ ומשאירים למשך לילה. בבוקר הקומקום זך ונוצץ. מובן שצריך לשטוף היטב במים לפני השימוש. האפקט הזה מתקבל גם במדיח כלים: מפזרים 1/2 בקבוק חומץ בתוך חלל המדיח ומפעילים. באותה הזדמנות החומץ גם יבריק את הכלים. ובאותו עניין: החומץ הוא תחליף נהדר לכל החומרים ששופכים לתוך תא ההברקה של המדיח. הוא עושה את אותה עבודה אבל בלי להזיק.

שמעתי גם נסים ונפלאות על מה שחומץ עושה לשטיחים, למקררים, לתנורים, למכונות כביסה וגם לשיניים, אפילו לשיער, אבל לא ניסיתי. יש סוגי לכלוך שאני מעדיפה לא לראות וכבר שנים מתעלמת מהם בהצלחה.

אבל למה לעזאזל אי אפשר להמשיך להשתמש בתכשירים הרגילים ופשוט להשתמש במינון מתון? התשובה קצרה ולא נעימה: התכשירים האלה, גם במינונים חסכניים, כרוכים בחשיפה לכימיקלים מזיקים שנמצאים לא רק במרכיבים הפעילים, אלא גם בחומרים שמעניקים להם ניחוחות נפלאים. כל אלה עלולים לגרום נזקים גופניים ומחלות, אלרגיות למיניהן, ובנוסף הם גורמים בתהליך הייצור שלהם לנזק סביבתי חמור. הוא נמשך כאשר חומרי הניקוי — למשל במי שטיפת הרצפה — מחלחלים אל האדמה וזורמים אל הים.

לפני כמה שנים התארחתי אצל משפחה במושב. הרצפה שלהם זרחה מניקיון אבל כאשר שאלתי למה העצים והצמחים בחצר נראים כה אומללים ענו לי: "אנחנו מקפידים מאוד על ניקיון וקונים רק מוצרים יקרים. לא חוסכים. בכל יום שוטפים את הרצפה וגורפים את המים לגינה. זה מה שמי השטיפה עושים לצמחים".

אם כך, למה בעצם לא להשתמש בחומרי ניקוי אקולוגיים שמוצעים למכירה בכל מרכול? הם הרי עשויים מצמחים ומינרלים טבעיים, והם מבטיחים להיות ידידותיים לסביבה וגם להזיק פחות לבריאות — גם המפעלים שבהם הם מיוצרים מחויבים להיות ידידותיים לסביבה ולהעניק יחס הוגן לעובדיהם. החומרים הללו גם מרוכזים יותר, כך שצריך לקנות פחות מהם, ובחלק — אמנם בחלק קטן מאוד — מהחנויות שבהן הם נמכרים אפשר למלא מחדש בקבוקים קיימים ובכך להקטין את צריכת בקבוקי הפלסטיק. הבעיה היא, יש להודות, שלרוב הם הרבה פחות יעילים בניקוי. לא רק מהתכשירים הכימיים הרגילים רבי העוצמה אלא גם פחות מסודה לשתייה ומחומץ. זה מומחש למשל בנוזל האקולוגי לניקוי אסלות שהוא פשוט ננס ביחס לאחרים.

ויש עוד שאלה קריטית בעניין החומץ כחומר ניקוי: מה נעשה עם געגועינו לריחות הנהדרים של חומרי הניקוי הרגילים, שכבר הפכו למזוהים כל כך עם הניקיון עצמו?

זו בעיה אמיתית. האופן שבו אנחנו מתייחסים לסירחון ביתנו וגופנו הוא חלק ממכלול תרבותי שקשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, להתמודד אתו באמצעות חומץ או סודה לשתייה. בממד הזה של התשוקה לניחוחות כימיים של פריחה אין לחומרים האלטרנטיביים מה להציע. יש מי שמוסיפים מעט שמן אקליפטוס ואחרים ממליצים על שמן עץ התה או לבנדר. אבל צריך להודות ביושר שזה לא מתקרב לריחות הנעימים שמפיצים התכשירים הרגילים.

בשלב זה הטוקבקיסיטים יתחילו להקליד "וניל" ו"ציפורן" ו"קינמון". אבל זה כלל לא פשוט בתרבות שלנו שבה כולם, כולל האסלה, מפיצים כל הזמן ריח סחלבים. נכון שעדיף מצפון נקי על אסלה עם ריחות בושם, אבל המציאות מנצחת בדרך כלל קלישאות מוסריות. ובקיצור, ככל שהתמכרתם יותר להסנפה של ריחות חומרי הניקוי הרגילים, כך תתקשו יותר לעבור לנקות עם חומץ, או סודה לשתייה.

מכל מקום, למי שרוצים להעמיק את הידע שלהם בניקיון ביתי נקי מנזקים בריאותיים, מומלץ ליצור קשר עם פרוייקט "עץ בעיר". הם מעבירים חוגים בנושא שבהם לומדים להכין חומץ משאריות פרי, ממנו הם יוצרים סבון כלים, חומר ניקוי כללי, ספריי ניקוי וספריי בישום. להרשמה ושאלות: 03-5254196 | tree@citytree.net.

אסיים בזיכרון קצר: לפני שנים רבות הייתי כתבת במוסף "הארץ" וריאיינתי אמני מחול צעירים ומבטיחים. בראיון הם סיפרו בין השאר שבמקום סבון הם משתמשים בחומץ. עורך המוסף, עיתונאי בעל שם, פסל את הראיון מפני שלפי טעמו לא ראוי לתת מקום בעיתון מהוגן לזוג תמהונים. בעיקר בגלל החומץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו