בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכוכב שנשלף מהסליק: איך הפך הסלק לירק גורמה?

סגולות בריאותיות תמיד היו בו, ועכשיו, כשבמטבח העילי סגול הוא הירוק החדש, נוחת במרכז השולחן הסלק ומשודך כמעט לכל דבר. ואל תתחשבו בבעיה הפרטית שלי עם השורש הזה

8תגובות
קרפצ'יו סלק במסעדת "זכאים"
תומר אפלבאום

נסיקתם המפתיעה של הסלקים הסגולים־אדומים אל מרכז השולחן הטבעוני מתרחשת כמדומה בלי יד מכוונת ויש בה איזו סגירת מעגל היסטורי: הסלק, הברווזון המכוער של אתמול, לא הופיע לפתע פתאום ממחוזות אקזוטיים. הוא כאן מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו, עוד ירק שהיה מקושר עם גלות ועוני. בהקשר זה עולות בזיכרוני שיחות עם חברותיה של אמי שסיפרו לי על המסלול שעשו יחד, במהלך מלחמת העולם השנייה, בגטו ואחר כך במחנות. כל כך הרבה פעמים הזכירו את הסלק: החביאו אותו בגטו כדי לא לחלוק בו עם הזרים שהצטופפו באותו בית, הכינו ממנו ריבה כדי לצייד את מי שנסעו ברכבות למחנות, התגנבו בלילה אל מחוץ למחנה כדי לגנוב סלקים מדירי חזירים. אין פלא שכאשר מציעים לי מנת סלק מגונדרת עם שם מוקפץ, קשה לי להאמין.

בעוני או בעושר, הסלקים נחשבים לעתירי סגולות בריאותיות: נוגדי חימצון, עתירי מינרלים, סיבים תזונתיים, ויטמינים. צריך כידוע לקרצף היטב את השורש הזה לפני שנוכחים בחינו, ואולי הסיכוי שיכתים את הבגדים לאחר שנחתך סייע גם כן להותיר אותו בגטו של המכוערים והלא טעימים, שבו היה ספון עשורים רבים. נכון שתמיד היו לו אוהדים נאמנים, ויעידו מי שהתרוצצו למשל במסעדות יהודיות כדי ללגום בורשט, נקטר שיהודי מזרח אירופה נשבעים בו, ולהיאנח מרוב עונג.

מקפא סלק עם קרם אורז ופיסטוק בטעמי קוקוס מנטה וניל של השף יפתח ברקת
דניאל צ'צ'יק

המנה העכשווית "קרפצ'ו סלק" מדגימה את הדרך שעשה הסלק מסינדרלה אומללה לנסיכה מרהיבה. פתאום משבחים את טעמו המתקתק ואת מרקמו ומכנים אותו בשמות שמצלצלים גורמה. מסתבר שלפייג'לה קוראים בכלל "שחף" והיא ממש יפה.

הסלק הוא גם תשובה ניצחת לכמה טענות המוטחות תדיר באוכל הבריא בכלל והטבעוני בפרט: בניגוד לטענות על "טבעונות לעשירים" הסלק הוא דוגמה — אחת מרבות — לאוכל טבעוני זול, גם אי אפשר להאשים אותו בצבעים אפרוריים־בז'יים, והוא אפילו משביע. אלא שכאמור עברו עידנים עד שמישהו שם לב לקסמי השורש הזה. ייתכן שהקישור המיידי שלו עם המטבח היהודי המזרח־אירופאי (למרות שהוא משמש גם במטבח המרוקאי וגם בתבשילי קוּבּה עיראקית, למשל) עשה לו נזק. יש איזה סנוביזם ישראלי כלפי המטבח הזה שהתפתח בארצות הקור והגלות.

טחינה סלק במסעדת "מזה"
תומר אפלבאום

מכל מקום, מעקב מקרוב מראה שהמראתו של הסלק איננה פתאומית אלא דווקא הדרגתית. לפני קצת יותר מעשר שנים רחשו בשוליים הקיצוניים של הסצינה הבריאותית מתכוני קרפצ'ו סלק, ובהמשך החלו לנבוט שמועות על קרקרים מסלק, מרק קטיפתי מאגוזים וסלק ואפילו קינוחים. מעט מאוחר יותר, אולי בזכות האינטרנט, הוא החל לחדור למסעדות גורמה וגם לרגילות שברגילות.

סלט סלק במסעדת "דלישס"
תומר אפלבאום

עכשיו, כשנהפך למגמה עכשווית, הסלק זוקף ראשו בכל מקום: לחמניות סלק, בראוני סלק, קוקטייל סלק, גלידת סלק, רביולי סלק, סלק ממולא סלק, סלק במיץ של עצמו. מה לא. שלא לדבר על טחינה סלק או כל מיני סלטים. שלא לדבר על הרגע שבו התחילו להשתמש בסלק גם כשהוא חי ולא מבושל או אפוי. בכל מקום שחסר בו צבע מוסיפים פיסת סלק או טיפת מיץ, וזהו — אי אפשר להתלונן על חיוורון. הבון טון הוא לשדך אותו לאגוזים אבל חמותי עושה זאת מקדמת דנא. עוד כיוון הוא להגיש אותו חרוך.

קציצות סלק בהכנה ב"קפה קדוש"
דודו בכר

כאמור, בגלל עולם האסוציאציות שנדבק אלי קשה לקנות אותי בנזיד מהאדום האדום הזה. ועדיין, לפחות פעם אחת יצא לי לאכול מנה שהותירה אותי נפעמת. זה קרה אצל השף יפתח ברקת, המנה היתה מִקפא סלק פיסטוק עם קרם אורז בטעמי קוקוס מנטה וניל. ייאמר לזכותו שהוא הוכן ממיץ סלק בלי בשרו, ושטעמו האופייני של הסגול־אדום הזה רוכך באמצעות וניל והל.

ברוסקטה מלפפונים וסלק צלוי
מתן שופן

כדי להשלים את תיאור קורותיו של הסלק ועלייתו מבירא עמיקתא לשולחנות אנינים צריך להזכיר עוד רוח גבית: התחזקותה של המגמה הסגולה במטבח העילי. נכון שיש ויכוח בשאלה האם הסלק הוא אדום או סגול — יש הטוענים שרק מבחוץ הוא סגול. אבל צבע נמצא בחלקו בעיני המתבונן, ובשנים האחרונות רבים מעדיפים לתארו כסגול. כמו הכרוב הסגול, הכרובית הסגולה, תפוחי האדמה הסגולים, מעדני אסאי שונים, אוכמניות, תירס סגול, אספרגוס סגול, גזר סגול, קולרבי סגול, בצל סגול, חציל — כולם פתאום נהנים מאיזו עדנה. אולי בגלל נדירותו של הצבע הזה בטבע. ובניגוד לסלק, חלק מהסגולים הטבעיים לא מצליחים לשמור על צבעם בבישול.

אבל הוא גם אדום, זה ברור, ומבחינת הטבעונים שחיטת סלק תהיה ההזדמנות היחידה כמעט לחוש נוזל אדום ניגר על כפות הידיים והפעולה הקרובה ביותר להרג שתתרחש אצלם במטבח. אז אם אתם חשים באיזה צורך קמאי לראות דם — הציניקנים טוענים שכולנו חשים זאת — קחו סלק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו